קרייט מצוי
 קְרֵיט מצוי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| תת־מערכה: | בעלי חוליות |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | פתניים |
| סוג: | קְרֵיט |
| מין: | קְרֵיט מצוי |
| שם מדעי | |
 Bungarus caeruleusיוהאן גוטלוב שניידר, 1801 | |
קְרֵיט מצוי (שם מדעי: Bungarus caeruleus) הוא מין נחש ממשפחת הפתניים, שתפוצתו בדרום אסיה והוא ארסי ביותר, הוא אחד מ"ארבעת הגדולים", כינוי שהוענק לארבעת הנחשים הגורמים למרבית מקרי המוות בעולם בכל שנה. הקרייט המצוי ניזון בעיקר מנחשים אחרים.
תיאור
אורכו הממוצע הוא כ-0.9 מטר, אולם עשוי לגדול עד לאורך של 1.75 מטר[1]. הזכרים ארוכים יותר, עם זנבות ארוכים יותר. לראש מראה שטוח וכמעט לא ניתן להבחין בשוני בצורת הצוואר בהשוואה להמשך צורת הגוף, שלו מראה גלילי, הנהיה צר ומתחדד באזור הזנב והוא קצר ומעוגל. העיניים קטנות יחסית עם אישונים עגולים וקשה להבחין בהם בגלגל העין. לקשקשיו מראה מבריק.
צבעיו של הקרייט מצוי הם באופן כללי שחור עד כחלחל-שחור, עם כ-40 קווי רוחב לבנים ודקים המסודרים בריווח לאורך גופו ובפרטים מסוימים עשויים להראות כקווים חלשים ועד העדר קווים אלו כלל. אולם תבנית קווים אלו אצל פרטים צעירים שלמה וברורה ומסודרת באופן שווה לאורך גופם, בפרטים בוגרים הקווים הלבנים והצרים עשויים להראות כסדרת נקודות מחוברות כאשר באזור החוליות הנקודות יהיו בולטות יותר.
תפוצה ובית גידול
קרייט מצוי נמצא בהודו, באזור סינד שבפקיסטן ועד מערב בנגל. הוא נמצא בכל דרום הודו וסרי לנקה עד לרום של 1600 מטר[1]. המין תועד גם באפגניסטן, בנגלדש ונפאל[2]. טווח אזורי המחיה של הקרייט מצוי נע על פני מגוון רחב של בתי גידול. הוא נמצא בשדות ואזורי צמחייה ועשבייה נמוכים באזורי הג'ונגלים, וגם באזורים מיושבים. הוא אף ישכון בתילי טרמיטים, מערומי לבנים, מחילות של חולדות, ואפילו בתוך בקתות ובתים[1]. הוא יימצא לעיתים תכופות במים או בקרבת מקורות מים.
תזונה
הקרייט המצוי ניזון בעיקר מטריפת נחשים אחרים, ואפילו מבני מינו, במיוחד מפרטים צעירים. הוא ניזון גם מיונקים קטנים כגון חולדות ועכברים, מלטאות וצפרדעים. תזונתם של פרטים צעירים תכלול גם פרוקי רגליים.
התנהגות
התנהגותו של הקרייט המצוי משתנה מהותית בין היום והלילה. במהלך היום הוא עצל ואיטי ובאופן כללי בעל מזג נוח. לרוב יסתתר במשך היום במחילות מכרסמים, מתחת לעצמים שונים, ויראה במהלך היום לעיתים נדירות. במהלך היום תכופות יגלגל גופו כשראשו מוסתר במרכז גלגל גופו בשל העובדה כי אין לו עפעפיים ואישוניו קבועים במצב מורחב ואינם מתכווצים היות שהוא פעיל לילה. כשהוא במצב זה, בדרך כלל לא יגלה אגרסיביות.
בלילה הקרייט המצוי יהיה מאוד פעיל וימלט מנוכחות אדם תוך השמעת נשיפות רמות, או ישאר במקומו ללא תנועה ויכיש את המטרד או הגורם המאיים. גופו יהיה מגולגל כאשר ראשו מוסתר במרכז גלגל גופו המשוטח, ויפגין תנועות עוויתיות ועשוי להרים את זנבו מעלה לאות אזהרה. הוא אינו חם מזג בנטייתו להכיש, אולם כאשר הוא מכיש הוא יאחוז בקורבן ההכשה בפיו ובשיני הארס הקטנות שלו לזמן ממושך המאפשר לו להעביר כמות משמעותית של ארס. הוא עשוי לגלות אגרסיביות בזמן הלילה בתגובה להתגרות וכהגנה עצמית.
ארס
ערך מורחב – ארס
רעלנים
ארס הקרייט המצוי מורכב בעיקר מנוירוטוקסין עוצמתי (קבוצת רעלנים המשפיעים על מערכת העצבים), הכולל שיתוק שרירים. ארס הקרייט המצוי מכיל רעלנים נוירוטוקסינים קדם-סינפטים (לפני הסינפסה) ובתר-סינפטים (אחרי הסינפסה) המשפיעים באופן כללי על קצה תא עצב בסמוך למרווח סינפטי בתאי המוח[1]. אלפא-בונגרוטוקסין שייך לקבוצת רעלני בונגרוטוקסין (Bungarotoxins- כשמו המדעי של הקרייט) המהווים רכיב בארס חלק מנחשי משפחת הפתניים כגון נחש הקרייט. רעלן זה הוא סוג של אלפא-נוירוטוקסין, חלבון נוירוטוקסי הנקשר לקולטני האצטילכולין הניקוטיניים בצומת עצב-שריר, וגורם לשיתוק, כשל נשימתי ומוות[3]. פרופ' שרה פוקס ממכון ויצמן למדע ניהלה מחקר ארוך שנים אשר במהלכו הצליחה לזהות בקולטן העצב, המורכב מרצף של כ-3000 חומצות אמינו, מקטע המורכב מ-21 חומצות אמינו בלבד. היא זיהתה בנחשים ובנמיות (לשניהם חסינות מסוימת לארס) כי מבנה קולטן האצטילכולין שלהם, שאליו נקשר הרעלן אלפא-בונגרוטוקסין, שונה במקצת משאר בעלי החיים, ולכן לא מאפשר לרעלן להקשר אליו. מאוחר יותר המשיכו צוות מדענים את מחקרה וגילו את צורתה של מולקולת הרעלן אלפא-בונגרוטוקסין בעלת שלוש האצבעות אשר עוטפת את אזור הקישור בקולטן. תגלית זאת עשויה להוות פריצת דרך בפיתוח חיסונים נגד ארס ובטיפול במחלות שונות הקשורות לפגמים בפעילות האצטילכולי[4].
הכשות והשפעתן
עצמת הארס נמדדת ב-LD50 (להסבר ראה כאן). כמות זעירה של 0.325 מ"ג ארס הקרייט מצוי המוזרקת לחיות הניסוי באופן תת-עורי כוחה לקטול מחצית מאוכלוסיית עכברים במשקל כולל של ק"ג אחד, כלומר מדד ה-LD50 הוא 0.325 מ"ג\ק"ג בהזרקה תת-עורית (S.C). בהזרקת הארס הישר לעורקים ולורידים (I.V) מדד ה-LD50 נמוך יותר, כלומר קטלני יותר ועומד על 0.169 מ"ג\ק"ג, ובהזרקה אל הצפק (I.P) מדד ה-LD50 הוא 0.089 מ"ג\ק"ג[5][6]. הכמות הממוצעת שקרייט מצוי מניב בבלוטות הארס שלו היא 10 מ"ג ארס יבש.
נחשי הקרייט המצוי הם פעילי-לילה, ולכן לעיתים נדירות נוצר מפגש בינם לבין האדם במהלך שעות היום, תקריות מעין אלו מתרחשות בעיקר בשעות הלילה. לרוב הכשת הקרייט המצוי אינה מלווה בכאב, ולכן המוכש עלול לטעות בהערכת הסיטואציה ולחשוב שאין סכנה לבריאותו. עם השפעת הארס בגוף הקרבן יתרחשו התכווצויות חמורות באזור הבטן שילווו בשיתוק שרירים הדרגתי. מרגע ההכשה, ניתן לעכב באופן משמעותי את ספיגת הארס בגופו של הקורבן באמצעות תחבושת אלסטית והפעלת לחץ באזור ההכשה, תוך קיבוע הגפה. זה יאפשר פינוי יעיל לקבלת טיפול רפואי, תוך השגחה וזיהוי סימנים לשיתוק (בעיקר צנחת), עד לקבלת נסיוב נגד ארס. טיפול אפשרי נוסף הוא הנשמה אשר תסייע לנפגע עד אשר יוכל לנשום בכוחות עצמו. כאשר הטיפול הרפואי כושל, מרגע ההכשה הקורבן ימות תוך 4 עד 8 שעות. המוות מתרחש כתוצאה מכשל נשימתי כללי וחנק.
במהלך העונה הגשומה, לעיתים תכופות הקרייט המצוי יצא ממקומות המסתור המוצפים שלו ויחפש מקלט במקומות גבוהים ולעיתים גם בבתים יבשים. המקרים השכיחים ביותר של הכשות הקרייט המצוי במזרח אסיה מתרחשים במהלך עונת הגשמים בשנתם של בני האדם כאשר במהלך הלילה הנחש חודר לביתם, לרוב בקתת עץ ובוץ, ותר אחר מקום יבש וחמים כך מזדחל לכיוון אזורי השינה החמימים. בזמן שהישן מתהפך בשנתו מבלי משים על הנחש מתרחשת ההכשה. כאשר ההכשה מתרחשת במהלך שינה, הקורבן עלול שלא לחוש כלל בכך, היות שתחושת ההכשה של הקרייט המצוי היא כתחושת עקיצת יתוש או נמלה. הקורבן עלול למות עוד לפני שהספיק להתעורר. תסמיני הכשת הקרייט המצוי מלווה בנפיחות מינימלית באזור ההכשה, סממן העשוי לזהות את הנחש המכיש, אם הוא לא נצפה כלל. הסממנים המועטים להכשה כוללים קשיות שרירי הפנים כשעתיים לאחר ההכשה, חוסר יכולת של הקורבן לראות או לדבר, ואם לא יקבל סיוע רפואי ימות משיתוק מערכת הנשימה תוך 4 עד 5 שעות. מחקרים טוקסיקולוגים קליניים מראים כי שיעור התמותה מהכשת קרייט מצוי הוא כ-70-80%[1], מסיבה זו בסרי לאנקה שמו של הקרייט המצוי הוא "מאגה מרואה" שפרושו "המוות בדרך".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Bungarus caeruleus באתר Clinical Toxinology Resources
- ^ Bungarus caeruleus (SCHNEIDER, 1801) באתר THE REPTILE DATABASE
- ^ Mohamed Abou-Donia (2015). Mammalian Toxicology. John Wiley & Sons, p 634 ,p 635
- ^ נחש נשך נחש סיפור ארוך ומפותל, על מחקר שנמשך כמעט עשרים שנה והסתיים בסוף טוב מאתר מכון ויצמן למדע
- ^ LD50 באתר LD50 Scores for various snakes
- ^ "LD50 menu"
