רבי אברהם אחי הגר"א
רבי אברהם אחי הגר"א (תפ"ב - תקס"ז), היה תלמיד חכם, מקובל ודרשן, מחבר ספר המוסר מעלות התורה שהודפס במהדורות רבות וזכה לפופולריות רבה.
תולדות חייו
נולד בשנת תפ"ב (1722) לרבי שלמה זלמן וטריינא, כשנתיים לאחר לידת אחיו, רבי אליהו, הגאון מווילנא. עוד בהיותו צעיר התמנה למגיד מישרים תחילה בעיר שקלוב בה התגוררו תלמידי חכמים מפורסמים, בהם רבים מתלמידיו של אחיו, ואחר כך בראגאלא אשר באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא (על שמה נקרא אברהם רגולר-ראגאלער). אחיו, הגר"א תיאר אותו כ"נשמה בלי גוף" מחמת ריחוקו מכל ענייני העולם הזה.[1]
בשנותיו האחרונות התגורר בעיר חדש (ניישטט-שוגינט) שם כיהן בנו, רבי אליהו, כאב בית דין. נפטר בז' בניסן תקס"ז (1807).
כתביו
רבי אברהם כתב חיבורים רבים, בהם פירוש למסכת מגילה על דרך הקבלה, פירוש על התורה, פירוש על סדר התפילה ועל הגדה של פסח; אולם כולם נשארו בכתב יד, מלבד פירוש למסכת אבות וספרו המפורסם "מעלות התורה" שהודפס לראשונה בשנת תקפ"ד (1824) על ידי נכדו, רבי צבי הירש, ומאז זכה למהדורות רבות.
מעלות התורה
הספר מעלות התורה, "קטן הכמות ורב האיכות",[2] עוסק ב"גדולות ונוראות שבח תהלות מעלות התורה ולומדיה"[3] ו"משובצים בו פנינים אמרות הגר"א".[4] המחבר הביא מאמרי חז"ל רבים מהתלמוד, מדרשים ומספר הזוהר המדברים על מעלת התורה ויקרתה. הוא אף ציווה לבני משפחתו שיסיימו את הספר לפחות פעם אחת בחודש.[5]
החיבור הודפס במהדורות רבות, לעיתים בכריכה אחת עם ספרי מוסר נוספים. בשנת תר"מ (1880) הודפס הספר בירושלים בתוספת פירוש "אור תורה" מאת רבי יצחק אייזיק חבר תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב.
בהקדמה מבאר המחבר את מטרת חיבורו. לדבריו הדרך המרכזית לעשיית תשובה היא על ידי לימוד תורה, ובפרט בזמן הזה שדרך התעניות והסיגופים מתאימה פחות לרוב הציבור. משום כך כתב את חיבורו שיש בו כדי להביא את הקורא ללימוד תורה, לתשובה ולהנהגות טובות וישרות.
"כל עיקר גדר התשובה והתחלתה הוא רק התורה שתתעלה... ובפרט בדורות הללו, שכל אריכות הגלות הוא מחמת ביטול תורה רחמנא ליצלן, ואין הגלויות מתכנסות אלא בזכות התורה... גם התורה מכפרת על הכל... שכל ענייני סיגופים ותעניות, המה לראשונים, אמנם האחרונים חלושי המזג, עיקר התשובה בחיזוק התורה כל היום... על כן אין לנו להתעורר אלא בתורה... ועוון ביטול תורה על כולנה, ואף מי שנגע יראת ה' בלבו ורצונו לעשות תשובה, עושה מן הטפל עיקר, היינו תעניות וסיגופים, ואינו חושש על העיקר היינו התורה. על כן הניפותי ידי בחיבור זה בדברים הללו, כי רצוני לבאר פה כפי שכלי, מעלות התורה, כפי הנמצא בכתובים, ובמאמרי חז"ל, בגמרא ובמדרשים, ומאמרי זוהר הקדוש... להעיר את הקורא מתרדמת הזמן, ולקרב לבו בדבקות התורה הקדושה, כדי שיבואו על ידי זה לתשובה שלמה, ולכל מעלות הרוממות, ולהנהגות טובות וישרות, ועל זה יסדתי ספרי זה, לעדת מי מנה".
מצאצאיו
- בנו, רבי אליהו, אב"ד עיר חדש (נישטט-שוגינט)
- בנו, רבי גרשון, מחבר הספר 'עבודת הגרשוני'[6]
- בנו, רבי שמואל ("רבי שמואל הקטן"), אב"ד שאט.
- בנו רבי פתחיה.
- נכדו, רבי שלמה זלמן, מחבר הספר 'בית אבות'[7] ואב"ד עיר חדש
- נכדו, רבי מאיר, מחבר הספר 'נחלת אבות'[8]
- נינו, רבי מאיר מיכל רבינוביץ, "המאיר לעולם"
- נינו, רבי אליהו ברוך קמאי
קישורים חיצוניים
- 'ר' אברהם ב"ר שלמה־זלמן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 24 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1222).
- ספריו
- מעלות התורה, קניגסברג תרי"א, באתר HebrewBooks
- מעלות התורה, פרשבורג תרל"ה, באתר HebrewBooks
- מעלות התורה, מונקאטש תרנ"ד, באתר HebrewBooks
- מעלות התורה, ירושלים תש"ב (בתוספת לקוטי "אור תורה" ו"יקר אורייתא"), באתר HebrewBooks
- מעלות התורה, ניו יורק תש"ו (עם תוספות שונות), באתר HebrewBooks