רבי אברהם אייזנברג
 | |
| לידה | ה'תקמ"ב |
|---|---|
| פטירה | ב' בתשרי ה'תקפ"ה (בגיל 42 בערך) |
| מדינה | פולין |
| מקום מגורים | גלינא, אוליינוב, |
| מקום פעילות | גלינא, אוליינוב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רב עיר |
| רבותיו | רבי נפתלי צבי מרופשיץ |
| בני דורו | רבי חיים מצאנז |
| חיבוריו | תולדות אברהם, שו"ת זרע יצחק |
| אב | רבי יצחק חריף |
רבי אברהם אייזנברג (ה'תקמ"ב - ב' בתשרי ה'תקפ"ה) (מכונה: 'רבי אברהם אילאנעווער' - על שם עיר רבנותו) היה רב ופוסק הלכה חסידי. כיהן כרבם של גלינא ואוליינוב ומחבר ספרי "תולדות אברהם" על הש"ס ושו"ת זרע יצחק.
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק חריף ולבתו של רבי שמואל בן רבי אלקנה מסמבור[1]. נישא לבת הנגיד רבי יהודה ליפשיץ, נכדו של רבי משה - מחבר ה'לחם משנה' על המשניות.
התגורר בלבוב כעשר שנים. כיהן כרב ואב"ד בגלינא שלוש שנים. בה'תקע"ג כשאחיו הגדול רבי יעקב נפתלי עזב את אוליינוב לטובת הרבנות בסאמבור למלא מקום אביהם שנפטר, מונה הוא לרבה של אוליינוב.
בתחילת רבנותו היה מתנגד לחסידות, אך לאחר שלקחו ידידו רבי חיים מצאנז לרבי נפתלי צבי מרופשיץ נהיה לחסידו.
הוא היה נוהג לכתוב קמיעות ולחלקם לחולים. בכתיבת הקמיעות השתמש בשמות של תנאים כסגולה על ידי כח התורה. הוא היה מסדר הקידושין בחתונת רבי אלימלך מרודניק שהוגדרה "החתונה הגדולה".
מעמדו
היה מגדולי פוסקי דורו. רבים פנו אליו בשאלות הלכתיות, ביניהם רבי חיים מצאנז[2] שהיה ידידו הקרוב[3].
רבי אברהם היה נערץ אצל גדולי דורו[4]. רבו רבי נפתלי צבי מרופשיץ רחש לו הערכה רבה והתבטא עליו בשבחים מופלגים, ביניהם: ”הלוואי והייתי עושה יחודים בחיי, כמו שהרב מאוליינוב עושה בשעתיים”. רבי חיים מצאנז כותב עליו בהסכמתו לספרו: ”איש טהור, גדול בענקים, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, מופת הדור”. רבי יצחק אייזיק מקומרנה כותב עליו בהסכמתו לספרו 'שו"ת זרע יצחק' שגדולי הדור העידו עליו שהוא 'מרא דיחודא'[5].
כשנפטר בליל ראש השנה, התבטא רבו רבי נפתלי צבי מרופשיץ: ”הגנרל נפל בקרב, המלחמה חייבת להימשך הלאה”.
משפחתו
- בנו רבי משה יוסף, אב"ד פראכניק.
- בנו רבי פסח, חותנו של רבי מאיר משולם שפירא מלאנצוט (נכד הבני יששכר).
- נינו (נכד חתנו רבי מאיר משולם, בן חתנו רבי צבי הירש הלברשטאם) הוא רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.
- בנו רבי שמואל דוד מליז'נסק, שהיה תינוק בפטירת אביו. הדפיס את ספרי אביו בעצתו של רבי חיים מצאנז.
ספריו
- תולדות אברהם – חידושים על הש"ס, נדפס בפרעמיסלא שנת תרמ"ב.
- זרע יצחק – שאלות ותשובות, נדפס בזולקווה שנת תרל"ח.
על ספריו הסכימו עשרות מגדולי דורו.
לקריאה נוספת
- "תולדות אברהם" בתוך ילקוט "רני ושמחי", הוצאת מכון "דברי אלוקים חיים", חסידות צאנז, קרית צאנז תש"ס, פרק שלישי עמוד לז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב אהרן שפירא, ימי זכרון - א תשרי, תש"נ, עמ' יא, באתר אוצר החכמה.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות חלק א, תשמ"ו, עמוד י, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
- רבי אברהם אייזנברג, תולדות אברהם, תרמ"ב, חידושים על הש"ס, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם אייזנברג, זרע יצחק, תרל"ח, שאלות ותשובות, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ בן רבי יוסף העפטיר מרישא בן רבי מרדכי יאליס רבה של קראקא.
- ^ רבי אברהם אייזנברג, זרע יצחק, תרל"ח, עמ' א, שאלות ותשובות, באתר אוצר החכמה.
- ^ יוסף דוד ויסברג, רבנו הקדוש מצאנז, תשל"ו - תש"מ, עמ' יא, חלק ג', באתר אוצר החכמה.
- ^ מתוך הסכמתו של רבי יצחק אייזיק מקומרנה לספרו.
- ^ רבי אברהם אייזנברג, זרע יצחק, תרל"ח, שאלות ותשובות, באתר אוצר החכמה