רבי אברהם יצחק בלוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם יצחק בלוך
אברהם יצחק בלוך.jpg
לידה 1890
תר"ן
פטירה 1941 (בגיל 51 בערך)
כ' בתמוז תש"א
מקום פעילות טלז
השתייכות תנועת המוסר, רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מוסר, השקפה
רבותיו אביו, הרב יוסף יהודה לייב בלוך
תלמידיו הרב מרדכי גיפטר, הרב פסח שטיין
חיבוריו 'שעורי רבינו הגרא"י מטלז', המאמר "תשובה בעניין למודי חול"

הרב אברהם יצחק בלוך (תר"ן, 1890-כ' בתמוז תש"א, 1941) היה ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז בליטא. נספה בשואה עם קהילת טלז.

תולדות חייו

נולד לרב יוסף יהודה לייב בלוך ולבת הרב אליעזר גורדון.

בתרפ"א מונה לראש ישיבת טלז לצד אביו, ולאחר פטירת אביו בז' בחשוון תר"ץ נבחר לרבה של קהילת טלז. כמו כן נבחר כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וחבר תנועת "יבנה".

לאחר כניסת הרוסים לליטא הם סגרו את כל הישיבות ובינהן גם את ישיבת טלז. התלמידים המשיכו ללמוד במחתרת בחמש ערים שונות בליטא, והרב בלוך המשיך לדאוג להם ככל יכולת אף בתנאים הקשים האלו[1].

בתמוז תש"א פלשו הגרמנים לליטא ובכלל זה לטלז, והקהילה עם רבם ורבני הישיבה ובהם האח הבכור, הרב זלמן שמואל שהיה המנהל הרוחני של הישיבה ודיין בטלז, חוסלה. הרב בלוך נרצח עם בנו אליעזר בן ה-16 ביום כ' בתמוז ה'תש"א, 15 ביולי 1941. אשתו ראשא (44) וילדיהם: חסיה (19), פנינה (10) ויוסף יהודה ליב (4) נרצחו לאחר מכן בכפר ראיין הסמוך לטלז בי"ג בטבת ה'תש"ב, 2 בינואר 1942.

חתניו

חיבוריו

  • סדרת שעורי רבינו הגרא"י מטלז
    • שעורי רבינו הגרא"י מטלז: חלק ראשון - על מסכתות בבא מציעא, בבא בתרא וחולין, טורונטו תשי"א.
    • שעורי רבינו הגרא"י מטלז על מסכת יבמות, ישיבת טלז-ויקליף, ויקליף[2] תשנ"ד.
    • שעורי רבינו הגרא"י מטלז על מסכת סוכה, בתוך: הרב אהרן דוד גולדברג, עבודת דוד: הערות, ביאורים ופירושים על מסכת סוכה, ישיבת טלז-ויקליף, ויקליף תשס"א, סוף חלק א'.
  • שיעורים שלו בגמרא נמצאים גם בסדרת "תורת ראשי הישיבות"[3]:
    • תורת ראשי הישיבות: מסכתא סוכה, "מפעל תורת ראשי הישיבות" ירושלים תש"ע.
    • תורת ראשי הישיבות: מסכתא קידושין, "מפעל תורת ראשי הישיבות" ירושלים תשע"א.
  • שיחות מוסר שלו ודברי השקפה נמצאים בשיעורי דעת שבבסיסם הם שיחותיו של אביו.
  • פירושיו להגדה של פסח מופיעים בהגדה של פסח - גדולי טלז, "המכון לחקר תורני ברית התורה", ירושלים תשנ"ה.
  • המאמר תשובה בעניין למודי חול, בהוצאת התאחדות הבוגרים של ישיבת טלז-ויקליף, ויקליף תשכ"ח.

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, בהוצאת "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", כרך ראשון, ניו יורק תשט"ז, עמ' 33-26.
  • הלל זיידמן, אישים שהכרתי, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, עמ' 19-11.
  • הלל זיידמן, יומן גיטו ווארשה, הוצאת השבועון היידי "די אידישע וואך", ניו-יורק תשי"ז, עמ' 197.
  • יהדות ליטא, הוצאת "עם הספר" ו"איגוד יוצאי ליטא בישראל", כרך ג' וכרך ד: השואה, תל אביב תשכ"ז ותשמ"ד.
  • רבני ליטא, עמ' 5.
  • יהדות ליטא: תמונות וציונים[4], מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט, עמ' 45 ו-200.
  • הרב אפרים אשרי, שאלות ותשובות ממעמקים, ניו-יורק תשכ"ט, חלק א', עמ' רמ"ד.
  • הרב אפרים אשרי, חורבן ליטע, ניו-יורק ומונטריאול תשי"ב, עמ' 238.
  • מענדל סודארסקי און אוריה קאצענעלבאגן און י' קיסין, ליטע: באנד איינס, "קולטור געזעלשאפט פון ליטווישע יידן", ניו יורק תשי"א, עמ' 611 ו-1820.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מפי הרב סורוצקין, הצופה, 16 בספטמבר 1940
  2. ^ עיירה סמוכה לקליבלנד שבאוהיו שלשם עברה ישיבת טלז בארצות הברית לאחר שהייתה בקליבלנד עצמה.
  3. ^ בה פירושי ראשונים שהיו גנוזים וביאורי ראשי ישיבות אירופה על דברי התלמוד והראשונים.
  4. ^ בספר שלושה מאמרים: "ליטא מכורתי" מאת אברהם קריב, "יהדות ליטא העצמאית בזריחתה ובשקיעתה" מאת רפאל חסמן, ו"חכמי ליטא, ציונים לתולדות חייהם ורשימת ספריהם" מאת נפתלי בן-מנחם.