רבי אהרן קוטנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן קוטנא
לידה כ"ו באייר ה'תקנ"ד
פטירה י"ב בכסלו ה'תרל"ד (בגיל 79)
מקום קבורה טטה
תחומי עיסוק אב"ד טטה
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו החת"ם סופר רבי שלום אולמן; רבי זאב וואלף חיות
בת זוג מירל חיה
אב רבי יוסף
צאצאים רבי שלום, רבי משה יהודה ליב
חותן רבי משה ליב לבל
חתנים רבי יצחק נובל
נוסח מצבת קברו
פ"נ כבוד אדוננו אבינו מורינו ורבנו ע"ר
אור עינינו
הרב מו"ה אהרן קוטנא זצ"ל
ממלא מקום אביו זקננו הגאון זצ"ל
לרב ומורה מ"ה שנים פה ק"ק טאטיס תע"א
עמל ויגע בתורה לילה כיום
מנעוריו עד הגיע לגבורות
והניח אחריו ברכה חידושים יקרים
חבורים כמעט על כל הש"ס מלבד ספרי אגדתא
מת ביום ג' י"ב כסליו ונקבר בכבוד גדול והספד מר
ביום ה' י"ד בו שנת תרל"ד לפ"ק
תנצב"ה
רבי אהרן קוטנא, הדרת אהרן, תשס"ה, הקדמה לספר

רבי אהרן קוטנא (כ"ו באייר ה'תקנ"ד - י"ב בכסלו ה'תרל"ד[1]) היה אב"ד טטה וראש ישיבה.

ביוגרפיה

נולד לרבי יוסף אב"ד טטה. בצעירותו למד אצל רבי שלום אולמן, בגיל 18[2] נכנס ללמוד בישיבתו של החת"ם סופר שם היה מבחירי תלמידיו והיה מהסועדים על שולחן רבו בשבת, כן היה תלמידו של רבי זאב וואלף חיות אב"ד ווארפלאטא[1].

נשא את מירל חיה בת רבי משה ליב לבל אב"ד דארדע בהצעת רבו רבי שלום אולמן, עם נישואיו עבר לגור על יד חמיו והקים שם ישיבה אשר הוא עמד בראשה[1]. אחר כמה שנים עבר לטטה כדי לסייע לאביו בתפקידי הרבנות בעיר, עם פטירת אביו בה'תקפ"ט מילא מקומו כאב"ד טטה, כן כיהן שם כראש ישיבה[3].

בשנת ה'תקמ"ג הוציא לאור את הספר דעת זקנים מבעלי התוספות ובשנת ה'תקצ"ג הדפיסו במהדורה שנייה וצירף לו את ספרו שארית יוסף[4].

נפטר ביום שלישי בי"ב בכסלו ה'תרל"ד ונטמן ביום חמישי שלאחריו בטטה[5].

צאצאיו

ספריו

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רבי אהרן קוטנא, משחת אהרן, תרס"א, הקדמת בנו רבי שלום קוטנא לספר.
  2. רבי אהרן קוטנא, משחת אהרן, בתוך ההספד שנשא עליו בנו רבי משה ליב, מובא בתחילת הספר.
  3. רבי אהרן קוטנא, משחת אהרן, תרס"א, הקדמת בנו רבי שלום קוטנא לספר; וראו דעת זקנים, ה'תקצ"ג, במכתב הסכמת רבו החת"ם סופר לספר.
  4. דעת זקנים, ה'תקצ"ג, באתר אוצר החכמה.
  5. על פי נוסח מצבתו.
  6. רבי יעקב שלום פריינד, דורות ישרים - ב, עמ' ל"א, תולדות המחבר בראש הספר.
  7. ד"ר יוסף הירש, ר' בנימין הירש ז"ל, תש"ח, עמ' ע"ה.