רבי אורי פייבל מדובנקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אורי פייבל מדובנקה
לידה לאשצוב, לובלין
פטירה כ"ב בתמוז
דובענקא
מקום פעילות קריסנאפאלי, טולטשין, דוביינקה
רבותיו הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, רבי לייב שרה'ס, רבי קהת מוועריש
חיבוריו אור החכמה

רבי אורי פייבל מדובענקא היה מצדיקי החסידות בדור הראשון והשני, מחבר ספר "אור החכמה".

קורות חייו

נולד לרבי אהרן בלאשצוב שמחוז לובלין בפולין. היה מתלמידי הבעל שם טוב, ולאחר פטירתו היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי לייב שרה'ס, וכן של רבי קהת הכהן מוועריש, שהיה לרבו המובהק. לאחר נישואיו התגורר בקריסנאפאלי, שם גר רוב ימיו, וחיבר שם ספרי פירושים על התורה, חמש מגילות, תיקוני זוהר, האידרות, ספר יצירה, וספרא דצניעותא. כל חיבוריו מתקופה זו אבדו בשריפה שפרצה במקום. מאוחר יותר מונה לכהן כרב העיר טולטשין, ובסוף ימיו בהיותו מעל גיל תשעים עבר לדובענקא שליד לובלין, והיה נוסע לחוזה מלובלין שהיה צעיר ממנו בהרבה.

רבי אורי שלח את בנו רבי משה שיתיישב בזענטא כדי להפיץ את החסידות בהונגריה.

נפטר בכ"ב בתמוז באחת השנים בין תק"נ לתקנ"ב[1], ונקבר בדובענקא. לימים קברו שופץ, בין השאר במימונו של רבי יהושע רוקח.

צאצאיו של רבי אורי פייבל זכו לכבוד רב אצל אדמו"רי חסידות בעלזא[2].

ספרו אור החכמה

בזקנותו כתב את ספרו "אור החכמה" - פירוש על התורה בדרך הקבלה והחסידות. בספרו בולטת בקיאותו הרבה במדרשי חז"ל ובספרות הקבלה. הרבה לדרוש על הפסוק "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית"[3].

בנו רבי מנחם מנדל הדפיס את ספרו לאחר פטירתו בשנת תקע"ה עם הסכמותיהם של החוזה מלובלין, רבי צבי אריה מאליק, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, רבי יעקב אורנשטיין, רבי אפרים זלמן מרגליות, ועוד.

החזקת הספר נחשבת לסגולה לשמירה[4], וביהדות הונגריה היה נהוג לשים את הספרים "נועם אלימלך" ו"אור החכמה" תחת ראש יולדת כסגולה ללידה קלה[5].

לקריאה נוספת

  • "תולדות המחבר", בתוך: אור החכמה, עמ' א'-כ"ד, ירושלים תשע"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש המאחרים עד תקנ"ו.
  2. ^ ראה תולדות המחבר, אור החכמה, ירושלים תשע"ו, עמ' י"ט, הערה לה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ ספר תהלים, פרק ק"ד, פסוק כ"ד.
  4. ^ תולדות המחבר, אור החכמה, ירושלים תשע"ו, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ רבי משה צבי לנדא, שולחן מלכים (על הקיצור שולחן ערוך), סימן ה' סעיף ז'.