רבי אלחנן בן יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבינו אלחנן בן רבינו יצחק
מקום פעילות דנפייר
נרצח ד'תתקמ"ד בערך
תחומי עיסוק תורה
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו אביו ר"י הזקן
תלמידיו בנו רבי שמואל בן אלחנן
בני דורו רבי שמשון משאנץ, ריצב"א, רבי יהודה שירילאון
אב ר"י הזקן
ילדים רבי שמואל בן אלחנן

רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube), היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.

תולדות חייו

רבי אלחנן נולד בדנפייר לרבינו יצחק בעל התוספות, המכונה "ר"י הזקן" (נינו של רש"י), ולבתו[1] של רבי יהודה בן יום טוב מבעלי התוספות[2].בנו הוא רבי שמואל המוזכר בתוספות במסכת ערכין[3]. על פי אורבך הוא מחבר התוספות למסכת מועד קטן.[4] מהרי"ק כתב עליו: "ומי הם פוסקים גדולים יותר מרבנו יצחק ורבנו אלחנן ז"ל". נהרג על קידוש השם בפוגרומים של שנת ד'תתקמ"ד (1184), עוד בחיי אביו.[5] [6]

חיבוריו ותוספותיו

חיבר מספר ספרים: "סדר תיקון תפילין", "סוד העיבור" ו"ספר ליקוטין".[7] כן נשתמרו בידינו כמה פיוטים שכתב. כמו כן חיבר פיוטים כגון פיוט לערבית שמיני של פסח המתחיל "אזכיר צדקתך", פזמון שמתחיל "אשת נעורים" ועוד.

חיבר תוספות למסכתות רבות. לידינו הגיעו התוספות שלו למסכת עבודה זרה שנכתבו באזור שנת ד'תתקמ"ב,[8] והן נפסקות בדף ל"ה. גם הרא"ש בתוספות הרא"ש למסכת עבודה זרה שנתחברו על ידו מביא מתוספות רבי אלחנן עד לדף לה. תוספותיו למסכת עבודה זרה הודפסו לראשונה על פי כתב יד בשנת תרס"א על ידי דוד פרנקל בהוצאת "חברת דובב שפתי ישנים". מהדורה חדשה בתוספת הערות הודפסה בבני ברק בשנת תשס"ג על ידי אהרן יעקב קרויזר.[9] לפי אפרים אלימלך אורבך, תוספות למסכת עבודה זרה המודפסות, שחוברו על ידי תלמיד רבנו פרץ, מקורן העיקרי בתוספותיו של רבינו אלחנן. וכן תוספות למסכת שבועות המודפסות, שחוברו על ידי רבי אליעזר מטוך, ותוספות למסכת חגיגה המודפסות מקורן העיקרי בתוספותיו של רבינו אלחנן.[10]

רבי אלחנן נזכר פעמים רבות בשמו בתוספות המודפסות.

משפחתו

עץ משפחת רש"י 


יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדשמחהמרים
 
ריב"ןרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
רבי שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
רבי יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב
 
 
רבי יהודה שירליאוןרבי אברהם טרייביש
 
 
שמואל
 
 
 
 
רבי שמואל מעכורבי אליהו מפריזרבי יוחנן טרייביש מרומא
 
 
 
 
מאיררבי יוסף טרייביש ממרסייל
 
 
רבי מתתיהו מפריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שפירא מאשפירארבי יוחנן מפריז

מקרא

      - גיס


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אחיינה (בת אחיה רבי יצחק) הוא רבי יהודה שירליאון.
  2. בנו של רבי יום טוב מפלייזא בן ריב"ן חתן רש"י.
  3. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ח עמוד ב'.
  4. ספר ראבי"ה בתוספת מבוא מאת אביגדור אפטוביצר, עמוד 309.
  5. שו"ת מהרש"ל, שאלה כט, באתר היברובוקס. ראו גם שו"ת ר"י הזקן (ת"ד סי' פז): "לפי מה שהיה אומר בני נ"ע וגם כתב כן בתוס' מסכת גיטין וקידושין שהיה נראה לו ... ולפי דבריו של בני תנוח נפשו בצרור החיים". נפתלי יעקב הכהן מפקפק על הקביעה שנהרג, כי אינו מוזכר כ'קדוש'
  6. שו"ת מהרי"ק סוף שורש נב, באתר היברובוקס.
  7. ראו גם: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב', תוספות ד"ה "אשר".
  8. על פי פירושו למסכת עבודה זרה דף ט' עמוד ב': "ולחשבון הזה תמצא שנת השמיטה לשנה הזאת שנת תתקמ"ב שאנו עומדין בה".
  9. דניאל כץ, סקירה, באתר ארץ חמדה.
  10. א.א אורבך, בעלי התוספות, פרק שלושה עשר.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלחנן_בן_יצחק29696005Q6886987