רבי חייא בר גמדא
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור שני לאמוראים |
| השתייכות | אמוראי בבל |
| רבותיו | רבי יוסי בן שאול, רבי יוסי בר חנינא |
רבי חייא בר גמדא היה אמורא בבלי בן הדור השני, המוזכר מעט גם בתלמוד הירושלמי, בשם רבי חייה בר גמדא[1].
ביוגרפיה
נולד בבבל, ובשלב כלשהו בחייו עלה לארץ ישראל. על עלייתו לארץ ישראל מסופר, שכשהגיע לגבול ארץ ישראל, התגלגל והתפלש בעפרה מרוב אהבתו אותה, ואמר את הפסוק ”כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ” (תהילים, ק"ב, ט"ו). יש המשערים שלאחר שהות קצרה בארץ ישראל הוא חזר לבבל, ולכן שמו מוזכר בתלמוד הירושלמי פעמים ספורות בלבד[2].
היה תלמידו של רבי יוסי בן שאול[3], תלמידו של רבי יהודה הנשיא, אשר מסר לו מאמרים בשמו. למד גם מרבי יוסי בר חנינא[4]. במסכת מגילה אמר מימרא כלשהי בשם רב אסי[5], אך הרב אהרון היימן טוען שזהו רבי יוסי בן שאול שנקרא לפעמים "רבי אסי"[6]. הדקדוקי סופרים שם גורס רבי סימאי[7]. בילקוט שמעוני מובא שרבי אחא בר גמדא אמר את אותה מימרא בשם רבי סימאי[8].
מספר פעמים אמר הלכות שמקורם הוא: "נזרקה מפי חבורה ואמרו"[9][10]. על פי התוספות מדובר בחבורה של תנאים שמביניהם יצאה הלכה זו[11]. ניתן להסיק מדברי התוספות, שרבי חייא בר גמדא עלה לארץ ישראל בצעירותו, בתקופתו של רב, בה עדיין ישבו אחרוני התנאים בארץ ישראל[12], ואחר כך האריך ימים עד הדור השני של האמוראים[13].
מתורתו
במסכת שבת מובאת בשמו ההלכה הפוטרת שניים שביצעו יחד את אחת ממלאכות שבת[9].
הוא ביאר את מקור ההלכה האומרת שבשבת שקוראים בה את פרשת בחוקותי, עולה אחד קורא את כל הקללות, משום שאם יפסיקו באמצע קריאתם ויקראו לאדם אחר לעלות לתורה, ייווצר רושם שהם עשו את ההפסקה משום שלא רצו לשמוע את תוכחתו של הקב"ה. רבי חייא בר גמדא לומד דין זה באסמכתא, מן הפסוק: ”מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ”[14] - אל תעשה קוצים קוצים[15].
הוא גם מסר בשם רבו את הדרשה הלומדת שראש בית דין צריך לקדש את החודש, מן הפסוק: ”וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (ויקרא, כ"ג, מ"ד)[16].
רוב תורתו של רבי חייא בר גמדא הייתה בהלכה, אך מספר מימרות שלו באגדה מובאות במדרשים השונים.
בבראשית רבה מובאת בשמו האימרה הבאה:
במסכת כתובות מובאת מימרא שאמר בשם רבו, רבי יוסי בן שאול, על המתרחש בעולמות העליונים בשעה שצדיק נפטר:
בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, צדיק פלוני בא! אומר להם: יבואו צדיקים ויצאו לקראתו. ואומרים לו: יבא בשלום ינוחו על משכבותם.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי חייא בר גמדא |
- הרב אהרן הימן, "ר' חייא בר גמדא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', באתר היברובוקס
- הרב רפאל הלפרין, רב חייא בר גמדא, אטלס עץ חיים, בני ברק תש"מ, חלק ד', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יהודה אדרי, ר' חִיָּא בַּר גַמְדַּא, בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה א', תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ה', הלכה א'
- ^ יהודה אדרי, ר' חִיָּא בַּר גַמְדַּא, בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ב עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ז' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד ב'
- ^ למשל בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ' עמוד א'
- ^ רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, דקדוקי סופרים חלק ח, באתר היברובוקס
- ^ ילקוט שמעוני, משלי, רמז תתקל"ב
- ^ 9.0 9.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ג' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ג עמוד ב'
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ג' עמוד א', ד"ה איתמר
- ^ הרב אהרן הימן, "ר' חייא בר גמדא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', באתר היברובוקס
- ^ הרב רפאל הלפרין, רב חייא בר גמדא, אטלס עץ חיים, בני ברק תש"מ, חלק ד', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ספר משלי, פרק ג', פסוק י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד ב', תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ג', הלכה ז', דברים רבה, פרשה ד', פסקה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ד עמוד א'
