רבי יוסי בר חנינא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסי בר חנינא
תקופת הפעילות שני-שלישי
רבותיו רבי יוחנן
תלמידיו רבי אבהו, רב חמא בר עוקבא (מסרו בשמו דברי הלכה)
בני דורו ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן,[1] ושימש כדיין.[2]

ביוגרפיה

רבי יוסי בר חנינא נסמך לרבנות בידי רבו - רבי יוחנן,[3] ובהמשך הפך רבי יוסי לגדול בתורה, עד שנחשב לתלמיד חבר של רבי יוחנן, ואף נחלק איתו כמה פעמים בהלכה.[4] כך גם הכיר את ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת, וגם עמם מוזכר שנחלק כמה פעמים בהלכה.[5] הוא מוזכר פעמים רבות בגמרא, ואנו מוצאים כמה אמוראים שמסרו בשמו דברי הלכה, ביניהם רבי אבהו ורב חמא בר עוקבא. בכמה מקומות מוצאים כי רבי יוסי עסק גם בדברי אגדה ולא רק בהלכה.[6]

ייתכן שהיה בנו של רבי חנינא בר חמא ודודו היה רבי פנחס בר חמא הכהן. אבל ככל הנראה, אביו רבי חנינא, לא היה אותו רב חנינא, שעליו מסופר, כי רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה[7] ” וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים”, קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי[8], ואילו רבי יוסי ברבי חנינא - הוסמך, ובכל אופן יוצא כי רבי יוסי התייחס ככהן.

הערכי תנאים ואמוראים מוכיח כי הגרסה הפוכה, ורבי יוסי בר חנינא הוא זה שרצה לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, שהיה צעיר יותר, והיה תלמידו של ריש לקיש.

מכיוון שהיה דיין מומחה, ישנם ראשונים כדוגמת הרי"ף המצדדים לפסוק כמותו אף במקום שהוא נחלק עם רבי יוחנן היה רבו המובהק, אבל הרא"ש סבור כי יש לפסוק כרבי יוחנן, שהיה רבו המובהק.[9]

הערכה

רב אסי כינה את רבי יוסי בר חנינא: "גברא רבה" (אדם גדול).[10] כמו כן, בהיותו יושב כדיין, נאמר עליו שהוא יודע לרדת לעומקו של דין.[2] נחשב לחכם מרכזי ומשפיע, כך שבכל פעם שנאמר בתלמוד "מחכו עליה במערבא" (גיחכו על חידוש כלשהו, בארץ ישראל), הכוונה היא לרבי יוסי בר חנינא.[11] ויש הגורסים שכל "אמרי במערבא" הכוונה לרבי יוסי[12]. כך או כך, הדבר מורה על השפעתו כחכם מרכזי.

לאחר פטירתו של רבי יוסי בר חנינא, אמר רבי זירא כי הוא נגלה אליו בחלום, וסיפר לו על מקומו בגן עדן: ”אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע? אמר לי אצל רבי יוחנן...”[13]

מתורתו

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים
(רבי יוסי בר חנינא, מסכת ברכות, דף ח', א')

נהג לומר ”כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהן כדבש... נוח לו שלא אמרן.”[14] כך גם היה אומר: ”כל אהבה שאין עימה תוכחה - אינה אהבה... (ו)התוכחה מביאה לידי אהבה.”[15]

פסקיו

  • חצרו של אדם קונה שלא מדעתו[16]
  • תפילות, אבות תקנום[17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת יבמות, דף כ"ז, ב'.
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מכת סנהדרין, דף ל', ב'.
  4. ^ לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, א', ובמסכת שבת, דף נ"ט, א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, ב', ובמסכת עירובין, דף ק"ג, א'.
  6. ^ ראו בפסקה על תורתו.
  7. ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד עמוד א'.
  9. ^ רא"ש מסכת בבא קמא ל"ג.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ב, ב'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, ב'.
  12. ^ תוספות, מסכת נזיר, דף מ"ב עמוד א', ד"ה מחכו מקשים שבמסכת נזיר מופיע "מחכו עליה במערבא כתגובה לדבריו של רבי יוסי בר חנינא עצמו, ולכן גרס בבית הבחירה למאירי, מסכת סנהדרין דף יז עמוד ב', ש"אמרי במערבא" הוא רבי יוסי ברבי חנינא.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, ב'.
  14. ^ שיר השירים רבה, פרשה ד', פסקה י"א.
  15. ^ בראשית רבה, פרשה נ"ד, פסקה ג'.
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ב עמוד א'.
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ' עמוד א'.



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0