רבי חיים יחיאל רויטמן
| לידה | ט"ז בניסן תש"ז |
|---|---|
| פטירה | י"ח בחשון תשע"ד (בגיל 66) |
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חסידות בעלז |
| תפקידים נוספים | חבר בד"ץ מחזיקי הדת ורב בית המדרש בעלז בבני ברק |
רבי חיים יחיאל רויטמן (ט"ז ניסן תש"ז - י"ח חשון תשע"ד), היה דיין ומורה צדק בבני ברק, חבר בד"ץ מחזיקי הדת ורב בית המדרש של חסידות בעלז ברחוב בן יעקב בבני ברק. נצר לשושלת רבני וצדיקי פולין, נין בן אחר בן לרבי אלימלך מליז'נסק[1].
קורות חייו
נולד בבאד גאסטיין שבאוסטריה, להוריו ששהו בעיר כפליטים לאחר שבע שנות גלות בסיביר, בעקבות מלחמת העולם השנייה. אביו רבי אברהם אלטר רויטמן, היה בנו של רבי קים חיים מנחם מענדל רויטמאן, רבה של העיר קרשוב בפולין, אמו הרבנית שיינדל גיטל רויטמן היתה בתו של רבי ישראל יחיאל פרידלינג, רבה של העיר זקשוויק בפלך לובלין שבפולין.
לאחר שעלו הוריו לישראל והשתקעו בבני ברק, זכה להסתופף בצלו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. למד בתלמוד תורה של החסידות בבני ברק, וכבר אז נודע כעילוי. משהגיע לגיל 'בר מצוה' נסע לקבל ברכתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, שהעיד עליו כי עדיו לגדולות. בעידודו של קרוב משפחתו האדמו"ר רבי משה יחיאל אפשטיין מאוז'רוב החל כבר מגיל צעיר להיבחן להוראה. לאחר ה'בר מצוה' עלה ללמוד בישיבות בעלז, בישיבה קטנה בבני ברק ובישיבה הגדולה בירושלים, שם למד בחברותא בין היתר עם האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז בטרם הוכתר לאדמו"ר[2].
נשא את בתו של החסיד הנודע רבי משה הכהן גרוס מג'נבה - שווייץ, מגדולי חסידי בעלז. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, למד בכולל חלקת יעקב (ברייש), והוסמך להוראה על ידי רבי יהושע מנחם אהרנברג אב"ד תל אביב-יפו, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי יהושע משה אהרונסון, ורבי יחיאל מאיר וינגוט. כעבור זמן קצר עבר לגור בצפון, שם שימש תחילה כר"מ בישיבת מאקאווא בקרית אתא, ולאחר מכן כראש כולל דחסידי בעלז בחיפה, שם החל את דרכו ברבנות ופיקוח על הכשרות. בשנת תשל"ח חזר לבני ברק כשנקרא לכהן כרב בית המדרש דחסידי בעלז ברחוב בן יעקב בעיר, ובשנת תש"מ עם ייסוד הבד"ץ מחזיקי הדת, הוכתר על ידי האדמו"ר מבעלז לשמש כחבר הבד"ץ, ולנהל את מערכת הכשרות שלה[3].
נפטר ביום שלישי י"ח בחשון תשע"ד, באופן פתאומי, ונטמן בהר המנוחות בירושלים, חלקת קהל מחזיקי הדת.
משפחתו
- בנו הרב משה רויטמן הוא ראש ישיבת בני היכלא, משפיע באש החסידות.
- חתנו הרב יהושע פינק ממלא מקומו כרב בית המדרש בעלז בבני ברק.
חיבוריו
- באר חיים - ספר שו"ת, ובו תשובות שהשיב בהלכה, שיעורים עמוקים בחושן משפט, ובראשו תולדות המחבר.
לקריאה נוספת
- "הארז בלבנון" חוברת שיצאה לאור על ידי מערכת "המחנה החרדי" במלאת שלושים לפטירתו.