רבי חיים נסים אבולעפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים ניסים אבולעפיה
לידה 1795
תקנ"ה
פטירה פברואר 1861 (בגיל 66 בערך)
כ"ח בשבט תרכ"א
מקום פעילות טבריה, ירושלים, דמשק
תחומי עיסוק הראשון לציון, רבה של טבריה
הראשון לציון ה־25

רבי חיים ניסים אבולעפיה (נכתב במקור: אבואלעפיא) המכונה בשם חנ"א (תקנ"ה, 1795, - כ"ח בשבט תרכ"א פברואר 1861) היה רבה של טבריה והראשון לציון בירושלים. רבי חיים ניסים אבולעפיה נולד בטבריה והיה בנו של רבי יצחק אבולעפיה[1]. תקופה מסוימת שימש כרב בדמשק, אך רוב הזמן שימש כרבה של טבריה.

ברעידת האדמה הגדולה שהייתה בארץ ישראל בשנת ה'תקצ"ז (1837) נשברה רגלו ומאז סבל מייסורים כל חייו. נודע בענוותנותו היתרה.

היה חותנו של הרב שמ"ח גאגין בנו של הרב חיים אברהם גאגין. בין נכדיו נמנה שלמה אבולעפיה ממייסדי העיר תל אביב.

כרבה של טבריה יצא אל מפקד הצבא הטורקי בצידון בדרישה להגנת התושבים היהודים בטבריה ובגליל מפני פורעים, ובעקבות כך נשלחו חיילים להגן עליהם. לאחר שמלאו לו 50 עבר לירושלים, ולאחר מותו של הראשון לציון יצחק קובו נתמנה לתפקיד זה ושימש בו משך כשש וחצי שנים. הוא היה בין המעודדים והתומכים בהקמת בתי ספר כלליים למרות החרם שהכריזו רבני ירושלים האשכנזים נגד אלה. הוא חיבר מספר ספרים אך רק אחד מהם נדפס: שו"ת חנא וחסדא, מספריו שלא נדפסו שלושה מהם ידועים - קרא חנ"א, ארש צבי ותוצאות חיים. חלק מפסקיו נדפסו בספר תשובות של הרב בנימין מרדכי נבון.

בהיותו למעלה מחמישים, עבר לירושלים. בשנת ה'תרי"ד, לאחר שנפטר הראשון לציון, הרב יצחק קובו, הפצירו בו שישב על כיסא הרבנות כרב הראשי. החנ"א הסכים, ובכ"ט בתשרי ה'תרט"ו הוכתר לרב הראשי. זמן כהונתו כרב ראשי היה 6 שנים ו4 חודשים.

נפטר בכ"ח בשבט ה'תרכ"א ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


  1. ^ הוראה דבית דין, תולדות רבי משה פארדו, הערה ח.