רבי חיים דוד חזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים דוד חזן
לידה 1791
א' בחשוון תקנ"א
פטירה 1869 (בגיל 78 בערך)
ה' בשבט תרכ"ט
תפקידים נוספים חכם באשי, הראשון לציון.
חיבוריו תורת הזבח, נדיב לב, ייטב לב, ישרי לב.
הראשון לציון ה־26
1861–1869
(כ־8 שנים)

הרב חיים דוד חזן (כונה ארי בן ארי, ח"ד בדררא: א' בחשוון תקנ"א, 1790 - ה' בשבט תרכ"ט, 1869) היה אב"ד באיזמיר והראשון לציון בירושלים.

ביוגרפיה

נולד באיזמיר לאביו הראשון לציון הרב יוסף רפאל חזן, בראש חודש חשוון ה'תקנ"א. בצעירותו למד את מלאכת השחיטה ונבחר לראש השוחטים באיזמיר. בשנת ה'ת"ר (1840) מונה לשמש כראש הרבנים בעיר, וכיהן בתפקידו חמש עשרה שנה. בשנת ה'תרט"ו (1855) בגיל שישים וארבע עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, שם מונה לשמש כראש בית דין בירושלים לצד חברי בית הדין הרב משה בנבנשתי, הרב יצחק קורדובירו, הרב יצחק קלמרו והרב אברהם עמר. כן מונה לשמש כסגנו של החכם באשי הרב חיים נסים אבולעפיה, ומכיוון שהרב אבולעפיה היה חולה, היה הרב חזן המנהיג בפועל של ענייני הציבור[דרוש מקור].

בשנת ה'תרי"ט (1859) יצא בשליחות לחו"ל יחד עם חמישה רבנים מירושלים. הוא נסע עמם עד לווינה, שם חלה וחזר לירושלים.

בשבט ה'תרכ"א (1861) נפטר הרב חיים אבולעפיה וכחודשים אח"כ בראש חודש ניסן הרב חזן נבחר למלא את מקומו ברבנות כראשון לציון וחכם באשי, כששתי המשרות אוחדו בבחירתו של הרב חזן. הוא פעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל ולשם כך עמד בקשרים עם רבי צבי הירש קלישר, והוא יעץ לנטוע עצי ערבה בכפר השילוח. כן לקח חלק חשוב במפעל כיכר בתי מחסה.

בשנת 1863 התקיימה אספה גדולה בירושלים ביוזמתם של הרב חזן, הרב חיים צבי שניאורסון ונכבדים מעדות נוספות, שמטרתה לבחון כמה אנשים מוכנים לעבור לעבודה חקלאית וכיצד לממש זאת. באספה הוחלט בין היתר שיש צורך להשיג רישיון מהשלטון לרכישת קרקעות לשם עיבודן, ושיש להקים תשתית תמיכה בת שלוש שנים לשם התחלת הפרויקט. בעקבות האספה הודיעו כמאה משפחות על רצונם לעבור לעבודת אדמה וברשות הוועד עמדו הראשון לציון, הרב חיים צבי שניאורסון והרב משה בנבינישתי. היוזמה לא יצאה לפועל בגלל דעיכתה של ה"חברה ליישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט עליה התבססה היוזמה וכן בשל הרעה ביחס השלטון הטורקי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהוראתם בשנת 1864 לסגור את שני העיתונים העבריים שהיו באותה עת בארץ.[1]

הלך לעולמו בה' בשבט ה'תרכ"ט (1869), ונקבר בהר הזיתים בהלויה גדולה שבה השתתפו נציגי הממשלה והמעצמות האירופיות[2].

אחיו היו: הרבנים אליהו רחמים, אליעזר ויצחק חזן. בנו הוא הרב ישראל משה חזן. נכדו: הרב אליהו בכור חזן, אב"ד באלכסנדריה.

חיבוריו

  • תורת זבח - דיני שחיטה בסדר הא"ב, סלוניקי ה'תרי"ב
  • נדיב לב - שאלות ותשובות באורח חיים ויורה דעה, שני חלקים, סלוניקי וירושלים בהתאמה
  • ייטב לב - דרושים, איזמיר ה'תרכ"ח
  • ישרי לב - פסקי דינים בסדר הא"ב, איזמיר ה'תר"ל
  • תורת המנהגים

חלק קטן מחיבוריו אבד בירושלים בשנת תרכ"ו, וחלקם אבדו במצרים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל עמ' 41
  2. ^ אלמליח אברהם, נשיאים בישראל, עמ' 135-138



הקודם:
חיים נסים אבולעפיה
הראשון לציון הבא:
אברהם אשכנזי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0