רבי יהושע פנחס בומבך
| לידה | ה'תרכ"ו |
|---|---|
| פטירה | כ"ח בניסן ה'תרפ"א (בגיל 55 בערך) |
| תחומי עיסוק | רבן של מעדיניץ, בולקאמין, דרוהוביץ' ואושפיצין וראש ישיבה |
| חיבוריו | אהל יהושע |
| רבותיו | רבי יהושע מבעלז ובנו רבי ישכר דב מבעלז |
| בת זוג | זלטא |
| אב | רבי יוסף |
| אם | חיה רינטשא |
| ילדים | רבי אליהו; רבי אריה; רבי חיים זאב; רבי אברהם |
| חותנים | רבי אריה לייבוש הורשובסקי |
| חתנים | רבי חיים יהודה הלברשטאם |
רבי יהושע פנחס בומבך (ה'תרכ"ו - כ"ח בניסן ה'תרפ"א) היה רבן של מעדיניץ, בולקאמין, דרוהוביץ' ואושפיצין שעל שמה התפרסם וראש ישיבה. מחבר ספר "אהל יהושע".
קורות חייו
נולד ביאברוב לרבי יוסף ולחיה רינטשא. כבר מילדותו הוכר כעילוי וכך גם התבטא עליו רבי יצחק שמלקיש בגיל 8. בגיל 12 השלים את חיבורו "כבוד מועד" על מסכת ביצה וכן קונטרס "קנקנן חדש" בהלכות איסור חדש[1], אביו רצה להדפיסם ולהוציאם לאור אך אמו התנגדה לכך מחשש עין הרע[2]. בימי בחרותו חיבר קונטרסים רבים של חידושי תורה ואחד מאלו שלח אל רבי יצחק אהרן איטינגא שהביע התפעלות עמוקה מכשרונותיו[1]. היה חסידו של רבי יהושע מבעלזא ולאחר פטירתו של היה חסידו של בנו רבי ישכר דוב[3].
בגיל 18 נישא לזלטא בתו של רבי אריה לייבוש הורשובסקי (בנו של רבי אליהו הורשובסקי) רבה של אוהנוב. עם נישואיו עבר להתגורר באוהנוב על יד חמיו שם התיידד עם רבי דוד מנחם מאניש באב"ד לימים רבה של טרנופול ודיבר עמו רבות בלימוד[1].
סביבות שנת ה'תר"ן התקבל לכהן כאב"ד מעדיניץ ובשנת ה'תרנ"ד התקבל לכהן כאב"ד בולקאמין. עם פטירת זקנו רבי אליהו הורשובסקי מונה למלאות את מקומו כאב"ד דרוהוביץ' ובה'תרס"ה נבחר לכהן כרבה של אושפיצין[1] שם גם כיהן כראש ישיבה[4].
נפטר בכ"ח בניסן ה'תרפ"א ונספד בין היתר על ידי רבי שמואל אהרן פרדס[5].
ספרו
אהל יהושע שו"ת בהלכה על חלק אורח חיים בשני חלקים. כן נשארו ממנו בכתב יד חידושי תורה רבים ביניהם בשאלות ותשובות, על הש"ס ועל השולחן ערוך וכן דרשות רבים[6].
צאצאיו[7]
- בנו רבי אליהו, ממלא מקומו כאב"ד העיר אושפיצין.
- בנו רבי אריה אב"ד הולשיץ.
- בנו רבי חיים זאב אב"ד זייבוש.
- בנו רבי אברהם אב"ד קענטי.
- בתו חיה רינטשא אשת רבי חיים יהודה הלברשטאם בנו של רבי סיני הלברשטאם האדמו"ר מז'מיגראד, ראש הבית דין באושפיצין.
תלמידיו
מבין תלמידיו הגדולים נודעו:
- אחיו רבי נפתלי הירץ אב"ד סאמבור.
- רבי משה שטרן אב"ד ביליץ.
- רבי אליעזר גרטנהויז, אב"ד פראכניק.
- רבי חיים טוביאס, ראש ישיבת כתר תורה ראדומסק
- רבי משה טייטלבוים, דיין בבייטש ובוישניצא.
- רבי נתן מרדכי סג"ל, דיין בצעשינוב ובצאנז.
- הרב ישכר תמר, רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב.
קישורים חיצוניים
- הרב חיים דוד באקאן, אהל יהושע, תולדות המחבר זצ"ל, באתר אוצר החכמה.
- הרב יהושע רויטמן, אור הצפון, עמ' נ"ד, גליון מ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 הרב יהושע רויטמן, אור הצפון, עמ' נ"ד, גליון מ"ב.
- ↑ רבי יהושע פנחס מזכיר זאת בקדמה שכתב לספרו של בנו רבי אליהו בומבך, מענה אליהו.
- ↑ ראו גם מה שכותב תלמידו הרב ישכר תמר עלי תמר על הירושלמי סוכה פ"ה "מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז" שמתארו כאחד "מגדולי חסידי בעלז".
- ↑ ראו בהמצפה ש"א גל' 30 חשון תרס"ז (מובא באושפיצין, ירושלים, תשל"ו, עמ' 136) אז מנתה הישיבה 50 תלמידים.
- ↑ רבי שמואל אהרן פרדס, אבני שמואל, ירושלים, תשנ"ג, עמ' קצ"ה.
- ↑ אושפיצין, ירושלים, תשל"ו, עמ' 105, פרק עבר.
- ↑ אהל יהושע, מובא בהקדמת המו"ל רבי אריה בנו של המחבר.