ישיבת כתר תורה
 | |
| הרב דוד משה רבינוביץ, ראש רשת הישיבות כתר תורה של חסידות ראדומסק וראש ישיבת קיבוץ גבוה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תרפ"ו, 1927 – ה'ת"ש, 1940 |
| מייסדים | רבי שלמה חנוך רבינוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | רבי דוד משה רבינוביץ |
| תלמידים | |
| כ-4000 | |
| מיקום | |
| מיקום | סוסנוביץ, בנדין, פודגוז'ה, כשאנוב, וולברום, אושוויינצ'ים, צ'נסטוחובה, לודז', קרקוב ועוד |
ישיבת כתר תורה ראדומסק הייתה רשת ישיבות חסידיות בפולין ובגליציה שהוקמה על ידי רבי שלמה חנוך רבינוביץ האדמו"ר הרביעי מראדומסק ובראשם עמד חתנו רבי דוד משה רבינוביץ. ערב מלחמת העולם השנייה למדו בכל סניפי הרשת כארבעת אלפים בחורים.
תולדות הישיבה
הישיבה הראשונה שהוקמה במאה ה-19 במתכונתה המוכרת הייתה ישיבת וולוז'ין, והיא שימשה כאב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. מאידך, בפולין לא קמה ישיבה ממוסדת, והבחורים היו לומדים בקלויזים ובשטיבלאך המקומיים, ומפי הרבנים המקומיים, בדומה למה שהיה נהוג בליטא ובלארוס עד הקמת ישיבת וולוז'ין. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לקום ישיבות חסידיות בפולין[1][2].
בל"ג בעומר ה'תרפ"ו כינס האדמו"ר רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק כינוס מיוחד בקראקא, בה הכריז על הקמת רשת ישיבות "כתר תורה". בהכרזתו אמר כי לא ניתן להמשיך לגדל את הנוער בבתי המדרש, ויש צורך לייסד ישיבות שיהיו מפוקחות[3]. בראשות הרשת העמיד את חתנו רבי דוד משה רבינוביץ, כשלכל ישיבה היה ראש ישיבה משלה, ורבי דוד משה שימש כעין ראש ישיבה כללי.
תחילה הקים ישיבות בערים סוסנוביץ (מקום מגוריו), בנדין, פודגוז'ה, כשאנוב, וולברום, אושוויינצ'ים, צ'נסטוחובה, לודז' וקרקוב. לצידם הקים ישיבת קיבוץ גבוה לתלמידים מצטיינים בו למדו כ-200 בחורים ואברכים, כאשר רבי דוד משה היה מוסר בה שעור מידי יום, וכמה פעמים בשבוע מסר שיעור בישיבה בסוסנוביץ. במהלך השנה היה מוסר שיעורים בשאר הישיבות כאשר היה מגיע לבחון את התלמידים[3].
בשנים הבאות צמחה הרשת צמחה בהתמדה, ובשנת תר"צ מנתה הרשת כעשר ישיבות. בערב מלחמת העולם השנייה מנתה הרשת כ-40 ישיבות[4], בהם למדו קרוב לארבעת אלפים בחורים בכל רחבי פולין. רוב ראשי הישיבות והבחורים לא היו חסידי ראדומסק.
רבי שלמה חנוך שהיה אדם אמיד - החזיק את הישיבה מכספו, כשאליו הצטרפו מספר נדבנים נוספים מחסידיו. הוא סירב לפרסם את הישיבה, ולכן נמנע מלהתרים אישים אחרים למענה. מסיבה זו כמעט לא פורסם בעיתונות מידע על הישיבה, על אף גודלה והיקפה הנרחב[3].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה, וכמעט כל ראשי הישיבה ותלמידיה נרצחו בשואה. האדמו"ר רבי שלמה חנוך וחתנו רבי דוד משה נרצחו בגטו ורשה בחודש אב התש"ב.
בין בוגרי הישיבה נמנה רבי ברוך שמעון שניאורסון.
סדר הלימוד
סדרי הלימודים בישיבה נקבעו על פי האדמו"ר רבי שלמה חנוך, עיקר הלימוד היה לימוד גפ"ת בעיון. בנוסף למדו בישיבה מסכתות מסדר קדשים (כפי שלמדו בישיבת חכמי לובלין) וכן מסדר "זרעים" ו"טהרות".
בשנים הראשונות היו לומדים בכל ישיבה מסכת נפרדת, אולם עם הזמן התאחדו כל הישיבות ללמוד מסכת אחת באותו "זמן"[3]. משנת התר"צ עד התרצ"ט בכל חודש הייתה הישיבה מוציאה ירחון "כתר תורה" עם חידושיהם של גאוני הדור, ראש הישיבה רבי דוד משה, וכן של הבחורים המצוינים מכלל ישיבות הרשת[5].
מראשי הישיבה
כראשי הישיבה כיהנו:
- רבי יוסף לאסר, כיהן כראש הקיבוץ הגבוה בסוסנוביץ
- רבי אברהם יששכר גוטליב בצ'נסטוחובה
- רבי חיים טוביאס בכשאנוב, רבי שמואל איילבום בלודז'
- רבי דן וואלד בבנדין
- רבי נחמיה רוזנפלד ורבי שכנא מארגיל בקראקא[3].
הנצחה
לאחר השואה ייסדו חסידי ראדומסק ששרדו את השואה כולל אברכים "כתר תורה" בבני ברק, בשנת התשכ"ז כאשר מונה רבי מנחם שלמה בורנשטיין לאדמו"ר מראדומסק הועמד אף בראשות הכולל עד לפטירתו בתאונת דרכים שנתיים לאחר מכן. כיום מכהן בראשות הכולל הרב חיים פנחס בניש. כמו כן הוקמו כוללי "כתר תורה" בערים מונטריאול ולייקווד. מייסד הכולל במונטריאול היה רבי פנחס הירשפרונג.
בשנת התשנ"ו הוקמה בשכונת בית וגן בירושלים ישיבת קיבוץ וכולל אברכים "כתר תורה" על ידי רבי משה בונם קראוס שכיהן אף כראש ישיבה[6] אולם הישיבה נסגרה לאחר כמה שנים. אף בבורו פארק התקיימה במשך שנים ספורות ישיבת "כתר תורה" בראשות הרב ליבוש פרוינד.
לקריאה נוספת
- הלל זיידמן, ישיבות כתר תורה מיסודו של הרבי מראדומסק, בתוך: שמואל קלמן מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה, ניו יורק תשט"ז, עמ' 381-392
- זכרון כהן, באתר אוצר החכמה
- מלכות בית רדומסק, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ הלל זיידמן, במאמרו על ישיבת ראדומסק.
- ^ אמנם ישיבת ישיבת עץ חיים (באבוב) נוסדה בגליציה כבר בשנת תרמ"ג, אולם ישיבה זו לא הייתה ישיבה במתכונת מסודרת, ורק בימי בנו רבי בן ציון, לאחר מלחמת העולם הראשונה, התמסדה הישיבה.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 דוד אברהם מנדלבוים, זכרון כהן, ירושלים תשע"ה, באתר אוצר החכמה
- ^ המספר המדויק אינו ברור, ונע בין-36 ל-43.
- ^ כתר תורה, פיוטרקוב (תר"צ - תרצ"ט), באתר אוצר החכמה
- ^ כתר תורה (רדומסק), באתר אוצר החכמה, ירושלים תשס"ב