רבי יוסף אלבו
| לידה |
בסביבות 1380 בסביבות ה'ק"ם  מונראל דל קמפו (אנ'), כתר אראגון |
|---|---|
| פטירה |
1444 ה'ר"ד |
| כינוי | העיקרים |
| השתייכות | רבני ספרד, רבני קסטיליה, רבני אראגון, ראשונים |
| תחומי עיסוק | פילוסופיה, אמונה, השקפה |
| רבותיו | רבי חסדאי קרשקש |
| חיבוריו | ספר העיקרים |
רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב)[1] היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד. מחשובי הפילוסופים היהודים, מחבר "ספר העיקרים".
קורות חיים
תלמידו של רבי חסדאי קרשקש, כיהן ברבנות בערים שונות באראגון ובקסטיליה.
יצירתו של רבי יוסף אלבו נולדה על רקע הצורך לזקק את עיקרי היהדות למבנה בסיסי ופשוט, כדי לחזק את השורות ולמנוע התבוללות. השפעתו של רבו רבי חסדאי קרשקש עליו גדולה מאוד.
התקופה שבה פעל רבי יוסף אלבו הייתה זמן משבר ביהדות בעקבות גזירות קנ"א ורבים המירו את דתם. רבי יוסף אלבו נאלץ להשתתף בוויכוח טורטוסה ולהסביר מול קהל עוין את עקרונות אמונתו. זה היה הרקע לחיבור "ספר העיקרים", שבו העמיד רבי יוסף אלבו את עיקרי הדת היהודית על שלושה: מציאות האלוקים, מתן תורה בהתגלות בהר סיני וקיומם של שכר ועונש, שהכופר בהם מוציא את עצמו מן הכלל ואין לו חלק לעולם הבא. הימנעות רבי יוסף אלבו מלכלול את האמונה במשיח כעיקר עוררה עליו ביקורת.
רבי יוסף אלבו הזכיר בספרו את ספר הזוהר והמליץ לא לקרוא בו ובשאר ספרי המקובלים כי אם מפי חכם מקובל כי חכמת הקבלה כשמה, רק על ידי קבלה.
סגנונו של רבי יוסף אלבו פשוט ובהיר. בולט רצונו להתפלמס עם הנצרות, אשר לדעתו סותרת את השכל, בניגוד ליהדות. מגמות פולמוסיות אלו הביאו לצנזורים מסוימים שנעשו בספר בידי הרשויות.
כפילוסופים אחרים תומך רבי יוסף אלבו בחקירה פילוסופית. חידוש יש בדעתו על הצמחונות[2] לדבריו, אף שהתורה התירה אכילת בשר, זהו היתר בדיעבד, שאינו מציאות אידיאלית.
| תקופת חייו של רבי יוסף אלבו על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- דרור ארליך, הגותו של ר' יוסף אלבו - כתיבה אזוטרית בשלהי ימי הביניים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009.
- יונתן קדם, טעמי המצוות בספר העיקרים לרבי יוסף אלבו (עבודת גמר לתואר מוסמך, M.A), האוניברסיטה העברית בירושלים, 2007.
- דניאל לסקר, תורת האימות במשנתו הפילוסופית של יוסף אלבו, דעת 5, תש"ם, עמ' 5 - 12.
- Ralph Lerner, Natural Law in Albo's Book of Roots, Ancients and Moderns: Essays on the Tradition of Political Philosophy in honor of Leo Strauss, NY, 1964, pp. 132-147
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יוסף אלבו |
- רבי יוסף אלבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דוד הלחמי, רבי יוסף אלבו (בעל ה„עקרים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים – מהדורת אינטרנט, באתר "דעת"
- זאב סולטנוביץ', רבי יוסף אלבו, באתר "ישיבה"
- שלום צדיק, הבחירה בהגותו של רבי יוסף אלבו, JSIJ 11, 2012
הערות שוליים
- ^ יונתן קדם, לבירור תולדות חייו של רבי יוסף אלבו, היספניה יודאיקה 6, 2008, עמ' ע"ג - פ"ט
- ^ חידוש שהיווה יסוד ל"חזון הצמחונות והשלום" של רבי קוק[דרוש מקור: מניין שרבי קוק הושפע ממנו בזה?].
