רבי יוסף הוכגלרנטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף הוכגלרנטר
אין תמונה חופשית
לידה 1740
ה'ת"ק
פטירה 1807 (בגיל 67 בערך)
א' בניסן ה'תקס"ז
כינוי רבי יוסף חריף
חיבוריו
  • משנת חכמים
  • שו"ת אותות למועדים

רבי יוסף הוכגלרנטר כונה גם 'רבי יוסף חריף', (ה'ת"ק 1740 - א' בניסן ה'תקס"ז 1807) מחבר ספרים ולמדן, רב ביאמפיל ובזמושץ', מגדולי הרבנים בפולין.

ביוגרפיה

נולד בשנת ת"ק לרבי יעקב יצחק רבה של זמושץ', ולאמו בת רבי אברהם ר' חיימ'ס מלובלין. בגיל 14 נשא את צפורה בת אחי אמו רבי יעקב חיים, רב בירוסלב וראב"ד לובלין. בזיווג שני נשא את אחותו של רבי שאול מאמסטרדם.

נודע כעילוי וחריף, ואף כונה על שם כך 'רבי יוסף חריף'. בהיותו בן שבע עשרה בלבד, כבר נדפסו מחידושיו בראש ספר 'זרע אהרן', שנדפס בז'ולקייב בשנת תקי"ז. בשנת תקי"ח נתקבל לכהן כרבה של יאמפול, ובשנת תקל"ב לאחר פטירת אביו עבר לכהן כרב העיר זמושץ', בה כיהן עד סוף חייו, על אף שהוצעה לו רבנות אמסטרדם בשנת תק"נ לאחר פטירת גיסו רבי שאול מאמסטרדם, ורבנות קראקא בשנת תקנ"ט[1].

רבי יוסף התברך גם בעושר רב אותו ירש מזקנו רבי אברהם ר' חיימ'ס, ואבי חמותו אברהם יצחק חזק שכונה 'פורטיס דוקטור'. רבי יוסף נפטר בזמושץ' בא' בניסן תקס"ז.

עם גדולי דורו

היה ידידו ומחותנו של רבי צבי הירש בושקא רבה של אה"ו, יליד זמושץ' אף הוא, ותלמידו של אביו. בחלק מתקופת רבנותו בזמושץ' כיהן כמגיד מישרים בעיר רבי יעקב קרנץ המגיד מדובנא. רבי יוסף גם התכתב בהלכה עם רבי משה סופר שכיבדו מאוד[2].

יחסו לחסידות

האגדה החסידית מספרת כי רבי יוסף התברך מהבעל שם טוב לאחר שהיה חשוך ילדים, ועקב כך כאשר נשאל מצאצאיו כיצד להתייחס לתנועת החסידות שהתפשטה, השיב לא לרודפה אך גם לא לחבור אליה[3]. רבי יוסף הסכים על הספר החסידי 'ליקוטים יקרים'[4]. רבי יוסף גם תמך לצד רבנים נוספים בהיתר העגונה מסטאשוב של המגיד מקוז'ניץ, עליו חלק בחריפות רבי עזריאל הורביץ.

ספריו

  • משנת חכמים על משנה תורה להרמב"ם המכיל בתוכו מספר מדורים. נדפס על ידו בין השנים תק"נ לתקנ"ב.
  • חיבר גם ספר נוסף בדרך שו"ת בשם 'אותות למועדים' שנותר בכתב יד ולא שרד.

תלמידיו

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקורות שונים מספרים על צוואתו של אביו שלא לעזוב את זמושץ'.
  2. ^ קובץ תשובות חתם סופר ירושלים תשל"ג סימן ס'.
  3. ^ דור דעה לרבי יקותיאל אריה קמלהאר, ת"א תש"ז עמ' 50.
  4. ^ לבוב תקנ"ב.
  5. ^ בית קוצק עמוד קטו.