רבי יוסף מאיר וייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוסף מאיר וייס מספינקא, הנודע על שם ספרו אמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"חספינקא, ו' באייר תרס"ט), היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים. מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.

תולדותיו

נולד בעיר מונקאץ' (באותה עת תחת השלטון של האימפריה האוסטרית), לרבי שמואל צבי וייס ששימש כאב"ד בעיר.[1] היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה קליין רבה של סליש ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, לאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) מוויז'ניץ, ולאדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקומארנא.

לאחר נישואיו השניים[דרושה הבהרה] התקרב מאד לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. לאחר פטירת רבו הנ"ל נסע כחסיד לרבי חיים מצאנז. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בט' בסיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי רבו המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש.[2] מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזאן נמנו על חסידיו.

רחוב אמרי יוסף בנתניה

במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה[דרוש מקור]. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים.[3] תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר הקבלה "פרי עץ חיים", על ידי נכדו הרב אביש ווייס.

התנגד לציונות וקרא להתרחק מהציונים[4].

נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, על ידי נכדו רבי יעקב יוסף ווייס מספינקא, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה[5]. מקום קבורתו נודע במקום מסוגל לישועות, והוא משמש למוקד עליה לרגל ולהשטחות המונית.

משפחתו

קישורים חיצוניים

סדרת ספריו "אמרי יוסף" באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. ^ אביו הרב אברהם ווייס תלמידו של רבי יצחק אייזיק מקאליב עלה לעת זקנתו לארץ ישראל ומקום קבורתו בבית העלמין העתיק בטבריה.
  2. ^ מנשה אונגר, ספר קדושים: רביים אויף קידוש-השם. פארלאג שולזינגער ברידער, ניו יורק 1967. עמ' 306.
  3. ^ גרשום שלום בערך קבלה, האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמ' 99
  4. ^ קובץ תל תלפיות ט"ו אב תרס"ד, הובא בספר משכנות הרועים חלק א' עמוד רכ"ו
  5. ^ רבי יוסף מאיר וייס באתר GRAVEZ
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0