חסידות קאליב
| חסידות קאליב | |
|---|---|
| מידע | |
| מקום ייסוד | קאליב |
| מרכזי פעילות | שיכון חב"ד, ירושלים; ראשון לציון; |
חסידות קאליב היא חסידות הונגרית שמייסדה היה רבי יצחק אייזיק טויב מקאלוב. נוסדה בשליש האחרון של המאה ה-18.
תוכן עניינים
תולדות החסידות
רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת תק"ד (1744)[1] בעיירה סרנץ' בהונגריה. לפי המסורת החסידית, רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה אווזים בשביל לפרנס את אמו. רבי לייב שרה'ס מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי שמעלקא מניקלשבורג. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה קאליב והיה האדמו"ר החסידי הראשון בהונגריה. נפטר בז' באדר תקפ"א (1821). ביום השנה היו עולים לקברו מכל רחבי הונגריה.
אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים בעיירה רוזדול ("ראזלא") שבגאליציה. רבי משה חיים היה חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב[2]. נפטר בכ"ו בתמוז תקצ"א. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין ולאחר מכן ביאס כממלא מקום חמיו, הרב ישעיה שור. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מזבלטוב.
אחר פטירת רבי משה חיים כיהן אחריו בנו רבי שלמה מראזלא. רבי שלמה נולד בערך בשנת תק"פ. היה חתן דודו רבי יהודה צבי מראזלא (חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב). נפטר בג' בחשוון תרמ"א. חתניו היו רבי יהודה צבי לנגר מסטרטין והרב מרדכי בנו של רבי אלימלך מטאש.
אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי מקאמארנה. נפטר בא' בסיוון תרמ"ו. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים מראזלא, רבי משה מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-סאסוב.
רבי פנחס חיים מרוזלא
רבי פנחס חיים נולד בכ"ב בתשרי תרכ"ז, היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מלינסק. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למארגארטן ולאחריה חזר לרוזלה.
אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:
- רבי יחיאל יהודה כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן. היה חתנו של רבי אשר אנשיל מאלעסק-סטניסלב. חיבר ספרים רבים וביניהם "לב שמח החדש". נפטר בי"ט באב תרצ"ט. 6 מתוך 7 צאצאיו נספו בשואה באושוויץ ורק בנו מנחם מנדל טאוב, שלימים מונה לאדמו"ר, שרד.
- רבי משה עזרא מסמשובר, היה חתן רבי ברוך מבריזדוביץ, נרצח באושוויץ ה' בסיוון תש"ד עם כל משפחתו.
- רבי יחיאל מיכל צוקרברג כיהן כאדמו"ר בסטרי. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
קאליב בישראל
בנו של רבי יחיאל יהודה, רבי מנחם מנדל טאוב כיהן כאדמו"ר מקאליב. אחרי השואה התגורר בקליבלנד שבארצות הברית, לאחר מכן עבר לשכונת בנסונהרסט שבברוקלין. בשנת תשכ"ג עלה לישראל והקים את מרכז קאליב בראשון לציון. בשנת תש"מ עבר לבני ברק ובשנת תשס"ב עבר לשכונת שיכון חב"ד בירושלים. נפטר בכ"ג בניסן תשע"ט ונכדו[3] הרב ישראל מרדכי יואל הורוביץ הוכתר לאדמו"ר תחתיו.
רבי משה מקאלוב
רבי משה חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר בבודפשט בי"ט באייר תרצ"ו.
אחריו כיהן בנו רבי מנחם מנדל שלמה. נולד בשנת תרס"ב. חתן רבי ישכר דוב מלינסק. עבר לגור במיהאיפאלווא שבטרנסילבניה (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר לאראד. אחר מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו עבר לארצות הברית והתגורר בברוקלין בשכונת בורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. חיבר את הספר "חקל תפוחין". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של האדמו"ר מזוטשקא), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מאלעסק ורבי נתן דוד רוזנברגר רב בגמזו.
קאלוב בארצות הברית
כיום מכהן בנו רבי משה מקאלוב. עוסק רבות בהחזרה בתשובה.
- בניו של רבי משה הם:
- רבי אליעזר צבי (חתנו של רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק) ומכהן כרב קהילת קאלוב בביתר עילית
- רבי אהרן שמעון (חתן הרב חיים מאיר וואזנר) רב קהילת קאלוב בבורו פארק
- רבי ישכר דוב (חתן רבי יצחק יחיאל מיכל פנט האדמו"ר מדעעש בני ברק)
- רבי נפתלי מרדכי (חתן רבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ מונסי).
- חתניו הם:
- רבי דוד הגר האדמו"ר מויז'ניץ לונדון.
- רבי אשר מרדכי רוזנבוים ממאשלאוי
- רבי מנחם נחום בן רבי חי יצחק מרחמסטריווקא
- רבי שאול שמחה פרידמן רב קהילת "שמן למנחה" ובנו של רבי חיים אלעזר גאב"ד טענקא
- רבי יעקב מוסקוביץ' (בן רבי יצחק אלעזר משאץ מונסי)
- הרב אלכסנדר אשכנזי רב קהילת קוריץ (בנו של רבי חנוך דוב מהורדענקא)
- רבי אלעזר יונה גינזבורג, בן רבי משולם פייש מחוסט בורו פארק.
רבי אברהם מרדכי שלום מפומורין
רבי אברהם מרדכי שלום היה חתן רבי שלמה מייער מסאסוב. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב בפומורין. בשנת תרע"ד (1914) עבר ללבוב יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת תרפ"ו עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר בכ"ד באדר תרצ"ז (1937). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו בשואה בגטו זלוטשוב.
הערות שוליים
