חסידות קאליב
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | קאלוב בהונגריה |
| מייסד | רבי יצחק אייזיק טויב |
| מרכזי פעילות | שיכון חב"ד, ירושלים; ראשון לציון; בני ברק; ויליאמסבורג, בורו פארק, מונסי, ביתר עילית |
| מספר חסידים | |
| אדמו"ר |
הרב משה טויב מקאלוב הרב ישראל מרדכי הורוביץ האדמו"ר מקאליב בישראל |
חסידות קאליב - קאלוב היא חסידות הונגרית שמייסדה היה רבי יצחק אייזיק טויב מקאלוב. נוסדה בשליש האחרון של המאה ה-18.
תולדות החסידות
רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת תק"ד (1744)[1] בעיירה סרנץ' בהונגריה. לפי המסורת החסידית, רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה אווזים בשביל לפרנס את אמו. רבי לייב שרה'ס מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי שמעלקא מניקלשבורג. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה קאלוב והיה האדמו"ר החסידי הראשון בהונגריה. נפטר בז' באדר תקפ"א (1821). ביום השנה היו עולים לקברו מכל רחבי הונגריה.
אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים טויב בעיירה רוזדול ("ראזלא") שבגליציה. רבי משה חיים היה חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב[2]. נפטר בכ"ו בתמוז תקצ"א. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין וביאס לצד חמיו, הרב ישעיה שור. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מזבלטוב.
אחר פטירת רבי משה חיים כיהן אחריו בנו רבי שלמה טויב מראזלא. רבי שלמה נולד בערך בשנת תקפ"ו. היה חתן דודו רבי יהודה צבי מראזלא (חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב). נפטר בג' בחשוון תר"ם. חתניו היו רבי יהודה צבי לנגר מסטרטין והרב מרדכי בנו של רבי אלימלך לאווי מטאש.
אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי טויב מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי ספרין מקאמארנה. נפטר בא' בסיוון תרמ"ו. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים טויב מראזלא, רבי משה טויב מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-סאסוב.
רבי פנחס חיים מרוזלא
רבי פנחס חיים נולד בכ"ב בתשרי תרכ"ז, היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מלינסק. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למארגארטן ולאחריה חזר לרוזלה.
אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:
- רבי יהודה יחיאל כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן. היה חתנו של רבי אשר אנשיל מאלעסק-סטניסלב. חיבר ספרים רבים וביניהם "לב שמח החדש". נפטר בי"ט באב תרצ"ט. מתוך שבע צאצאיו, חלקם נספו בשואה באושוויץ, וחלקם שרדו, ביניהם בנו רבי מנחם מנדל טאוב, שלימים מונה לאדמו"ר, ובתו שרה שהיתה נשואה לרבי יהוסף חיים שיינפלד רבה של קריית הרצוג.
- רבי משה עזרא מסמשובר, היה חתן רבי ברוך מבריזדוביץ, נרצח באושוויץ ה' בסיוון תש"ד עם כל משפחתו.
- רבי יחיאל מיכל צוקרברג כיהן כאדמו"ר בסטרי. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
קאליב בישראל
בנו של רבי יהודה יחיאל, רבי מנחם מנדל טאוב כיהן כאדמו"ר מקאליב. אחרי השואה התגורר בקליבלנד שבארצות הברית, לאחר מכן עבר לשכונת בנסונהרסט שבברוקלין. בשנת תשכ"ג עלה לישראל והקים את מרכז קאליב בראשון לציון. בשנת תש"מ עבר לבני ברק ובשנת תשס"ב עבר לשכונת שיכון חב"ד בירושלים. נפטר בכ"ג בניסן תשע"ט ונכדו (חתן בתו המאומצת) הרב ישראל מרדכי יואל הורוביץ הוכתר לאדמו"ר תחתיו.
רבי משה מקאלוב
רבי משה טויב חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר בבודפשט בי"ט באייר תרצ"ו.
אחריו כיהן בנו רבי מנחם שלמה טויב (תרס"ב - תשל"ח), חתן רבי ישכר דוב מלינסק. עבר לגור במיהאיפאלווא (יי') שבטרנסילבניה (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר לאראד. אחר מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו עבר לארצות הברית והתגורר בברוקלין בשכונת בורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. חיבר את הספר "חקל תפוחין". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של האדמו"ר מזוטשקא), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מאלעסק ורבי נתן דוד רוזנברגר רב בגמזו.
קאלוב בארצות הברית
כיום מכהן בנו הרב משה טויב מקאלוב. עוסק רבות בהחזרה בתשובה.
- בניו של רבי משה הם:
- הרב אליעזר צבי (חתנו של רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק) רב הקהילה בביתר, ויו"ר אור עולם בארץ[3].
- הרב אהרן שמעון (חתן הרב חיים מאיר וואזנר) רב הקהילה בבורו פארק.
- הרב ישכר דוב (חתן רבי יצחק יחיאל מיכל פנט האדמו"ר מדעעש בני ברק), רב הקהילה בוילאמסבורג ויו"ר אור עולם בארה"ב[דרוש מקור].
- הרב נפתלי מרדכי (חתן רבי ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי) רב הקהילה במונסי.
רבי אברהם מרדכי שלום מפומורין
רבי אברהם מרדכי שלום[4] נולד בשנת תרל"ה. היה חתן רבי שלמה מייער מסאסוב. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב בפומורין. בשנת תרע"ד (1914) עבר ללבוב יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת תרפ"ו עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר בכ"ד באדר תרצ"ז (1937). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו בשואה בגטו זלוטשוב.
קישורים חיצוניים
- יואל פומפ, באר יצחק, תולדות רבי יצחק אייזיק טויב וצאצאיו, ירושלים תשע"ט, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ לפי מקור אחר, בשנת תקי"א, 1751.
- ↑ בזיווג שני נישאה לרבי דב בער מטלוסט ובזיווג שלישי לרב יוסף רוטנברג מקוזיבה סבו של רבי יהוסף אבי חסידות קוסון.
- ↑ בנו הגדול של האדמו"ר מקאלוב ביקר במשרד הראשי של מפעל הקירוב העולמי 'אור עולם'
- ↑ אודותיו מאיר וונדר, ר' אברהם מרדכי שלום טויב, אנציקלופדיה לחכמי גליציה ג, ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ב, עמ' 34, באתר אוצר החכמה.
חסידות קאליב30730042