רבי יוסף מאיר וייס

רבי יוסף מאיר וייס מספינקא, הנודע על שם ספרו אמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט), היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים. מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.

תולדותיו

נולד בעיר מונקאץ' (באותה עת תחת השלטון של האימפריה האוסטרית), לרבי שמואל צבי וייס ששימש כאב"ד בעיר. היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה קליין רבה של סליש ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע.

בשנת תרי"ד נשא את בתו של רבי מרדכי אריה כהנא מבורשה. לאחר חתונתו פתח חמיו ישיבה עבורו בבורשה. באותם ימים, היה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, לאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ ולאדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקומארנא.   בשנת תרי"ז נפטרה אשתו הראשונה, ללא שהשאירה אחריה צאצאים. מיד לאחר פטירתה עזב את בארשא וחזר להתגורר בסמוך לאביו בעיר מונקאטש.   בחורף תרי"ח נישא בשנית להינדא בת רבי יחיאל מיכל ליכטנשטיין ממונקאטש, לאחר נישואיו השניים התקרב מאד לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו.   לאחר פטירת אשתו השניה נישא בשלישית למרת פערל בת רבי עזרא יעקב באש מספינקא אלמנת רבי יונתן פולק, והוא גידל בביתו את בנה רבי אביגדור פולק, ולבסוף אף השיא לו את בתו מלכה.   לאחר נישואיו השלישיים עבר להתגורר בעיירה ספינקא שבמרמורש, לאחר פטירת רבי יצחק אייזיק נסע כחסיד לרבי חיים מצאנז. ולאחר תקופה הכתירו אותו כמה מחסידי רבו המנוח לאדמו"ר בספינקא. מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזאן נמנו על חסידיו.

רחוב אמרי יוסף בנתניה

במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה^{[דרוש מקור]}. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים. תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר הקבלה "פרי עץ חיים", על ידי נכדו הרב אביש ווייס.

התנגד לציונות וקרא להתרחק מהציונים.

נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, על ידי נכדו רבי יעקב יוסף ווייס מספינקא, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה. מקום קבורתו נודע במקום מסוגל לישועות, והוא משמש למוקד עליה לרגל ולהשטחות המונית.

משפחתו

• בנו רבי יצחק אייזיק בעל ה'חקל יצחק' המשיך את הנהגתו באדמו"רות. חתן רבי ישכר בעריש מווערעצקי בעל ה'מלבוש לשבת ויו"ט' (או בקיצור:בעל המלבוש).
• בתו צירל, אשת רבי נחמן כהנא, אב"ד ספינקא, נודע כפוסק, חיבר ספר הלכתי "ארחות חיים".
• בתו אלטע חנה אשת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד המהרש"ם מבערזאן, ובזיווג שני אשת רבי יעקב משה ספרין מקאמרנא.
• בתו מלכה, אשת רבי אביגדור פולק בן אשתו השלישית.
  • נכדם - בן בנם רבי חיים אברהם, רבי יוסף מאיר פולק מברגסז.
• אחיו רבי אהרן וייס, כיהן כרב ואדמו"ר בבנדיקוביץ ולימים כראב"ד מונקאטש, בעל 'מדרש אהרן' על התורה, וחתנו של רבי יהושע השיל פריד מקאפיש.

קישורים חיצוניים

סדרת ספריו "אמרי יוסף" באתר HebrewBooks

• אמרי יוסף חלק א', ניו יורק, תשל"ח
• אמרי יוסף חלק ב', ניו יורק, תשל"ח
• אמרי יוסף חלק ג', ניו יורק, תשל"ח
• אמרי יוסף חלק ד', ניו יורק, תשל"ח
• אמרי יוסף חלק ה', ניו יורק, תשל"ח
• אמרי יוסף מועדים, ניו יורק, תשל"ח
• אמרי יוסף מועדים, ניו יורק, תשל"ח
• רבי יוסף מאיר ווייס (1838–1909), מספינקא, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוסף מאיר וייס36904445Q2895441