רבי יוסף פרלוב (קוידנוב)
| לידה |
תרי"ג קוידנוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ו כסלו תרע"ו מינסק | ||||
| מקום פעילות | קוידנוב | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| אב | רבי אהרן פרלוב מקוידנוב | ||||
| חתנים | רבי חיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי, רבי מנחם נחום רבינוביץ | ||||
| |||||
רבי יוסף פרלוב (תרי"ג-כ"ו כסלו תרע"ו) היה האדמו"ר הרביעי בחסידות קוידנוב, ומייסד ישיבת תומכי צדק בליטא.
תולדותיו
נולד בעיר קוידנוב לרבי אהרן מקוידנוב ולחנה בת רבי דב משה (בן רבי שלמה חיים). למד אצל אביו וסבו רבי ברוך מרדכי פרלוב.
נשא את שפרה בת רבי נח מהורדושיץ (בן רבי שלמה חיים) דוד אביו. לתקופה קצרה גר אצל חמיו בהורדושיץ ולאחר מכן חזר לגור בקוידנוב ליד אביו.
בשנותיו האחרונות של אביו הפנה חסידים לבנו רבי יוסף, ובשנת תרנ"ז לאחר פטירת אביו מונה לאדמו"ר מקוידנוב. היה ידוע בענוותנותו, ותפילותיו היו בדביקות גדולה. שינה ממנהג אבותיו ותפילותיו היו מוקדמות ובשקט בלי התלהבות חיצונית. היה נוסע לחסידיו בעיירות ליטא לפרקים קבועים, וניצל את מסעותיו לחזק את יהודי הכפרים[1].
רבי יוסף המשיך להרחיב את היישוב החסידי בארץ ישראל ושימש כאבותיו כנשיא קופת מעות ארץ ישראל של כולל רייסין, ואף דאג להקים בית כנסת לחסידיו בירושלים. בית הכנסת קיים בשכונת בית ישראל ונושא את שמו "בית יוסף"[2]. כמו כן היה מנהל עם חסידיו בארצות הברית קשרי מכתבים, ואף אסף מהם כסף עבור עניי ארץ ישראל[3].
ישיבת תומכי צדק
בשנת ה'תר"ס ייסד את ישיבת תומכי צדק בעיר קוידנוב יחד עם חתנו רבי חיים משה טברסקי, במטרה להילחם בתנועת ההשכלה היהודית שהיתה אז בשיא כוחה. שם הישיבה "תומכי צדק" ניתן בעקבות האיסור לקיים מוסדות לימוד שאינם מלמדים לימודי חול, ולכן הוקמה הישיבה במסווה של ארגון חסד, עבורו נשלחו התרומות.
בישיבה למדו בדרך הלימוד המקובלת בליטא והבחורים היו אוכלים ימים אצל בעלי הבתים בעיר. הישיבה מנתה כמאה חמישים בחורים שהגיעו גם מהעיירות הסמוכות, בהיותה הישיבה החסידית היחידה באזור[4].
בשנת תרס"ז מינה את חתנו רבי מנחם נחום רבינוביץ כראש הישיבה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גלתה הישיבה ובהמשך נסגרה.
פטירתו
בראשית שנת תרע"ו (1915) התקרבה החזית לקוידנוב, ולכן עבר עם מקורביו למינסק. בערב שבת חנוכה, בה התכונן לחגוג בר מצוה לבנו רבי יעקב בהשתתפות רבים מחסידיו, באמצע תפילת מנחה התמוטט ונפטר. במוצאי השבת נטמן במינסק[5].
תורתו נדפסה בספרי מחשבת נחום[6] ושיח אבות ובעוד ספרי ליקוטים של החסידות. כתבים נוספים מתורתו נמצאים במכון שפתי צדיקים.
משפחתו
מאשתו הראשונה מרת שפרה נולדו שלוש בנות ובן, ביניהם:
- בנו רבי אלתר שלמה חיים חתן רבי אברהם שמואל פיצ'ניק מברזנה, נפטר שנה וחצי אחריו.
- בתו מנוחה נעמי אשת רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי האדמו"ר מטומושפול.
- בתו אסתר הדסה אשת רבי מנחם נחום רבינוביץ ראש ישיבת תומכי צדק ולאחר מכן רב ואב"ד בחיפה.
אשתו השנייה הייתה חיה שיינדל רבינוביץ[7] להם נולדו שני בנים ושתי בנות ביניהם:
- בנו רבי יעקב יצחק משה שימש כאדמו"ר מגיל 13 עד גיל 16 אז נפטר. כונה 'האדמו"ר הינוקא' ותורתו נדפסה בספר אמרי יעקב[8].
קישורים חיצונים
- תולדות רבי יוסף פרלוב בגיליון נהר מעדן
- תיאור ביקורי הרבי מקוידינוב בעיר וילייקא בתוך וילייקא ספר קהילה עמוד 22 באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ב
- ↑ קורות בית הכנסת בית יוסף בספר, מאה שערים ושכונותיה, עמ' 50-52
- ↑ מכון שיח אבות, גיליון נהר מעדן
- ↑ מתוך תולדות העיר קוידנוב בסוף הספר אמרי יעקב בהוצאת מכון שיח אבות.
- ↑ ראה בהקדמה לספר אמרי יעקב.
- ↑ ספרו של חתנו רבי מנחם נחום רבינוביץ, מחשבת נחום באתר אוצר החכמה
- ↑ בת רבי ברוך משה רבינוביץ מצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא.
- ↑ הספר אמרי יעקב בצירוף תולדותיו באתר אוצר החכמה.