רבי אברהם שמואל פיצ'ניק
לידה |
1852 תרי"ב ברזנה, אוקראינה | ||
---|---|---|---|
פטירה |
1917 (בגיל 65 בערך) י"א בטבת תרע"ח ברזנה, אוקראינה | ||
מדינה | אוקראינה | ||
מקום פעילות | ברזנה, ווהלין | ||
תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||
אב | רבי יוסף פיצ'ניק מברזנה | ||
חותנים | רבי מרדכי גולדמן מזווהיל | ||
חתנים | רבי ישכר דב רוקח מבעלז, רבי משולם זוסיא רבינוביץ מאראל, רבי יעקב יוסף מאנדל מאורזיטשוב, רבי אלתר שלמה חיים פרלוב מקוידנוב | ||
|
רבי אברהם שמואל פיצ'ניק (תרי"ב - י"א בטבת תרע"ח) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ברזנה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרי"ב בעיר ברזנה שבחבל ווהלין[1] במערב אוקראינה, לרבי יוסף פיצ'ניק, האדמו"ר השלישי בחסידות ברזנה (בנו של רבי יצחק פיצ'ניק, נכדו של רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, ונינו של רבי דוד מסטפין). אמו היתה בתו של רבי שמואל אשכנזי מקאלוש[2], חתנו של רבי יצחק מאיר השיל מזינקוב[3].
נשא את בתו של רבי מרדכי גולדמן מזווהיל[4]. לאחר שאביו נפטר בצעירותו בכ"ג בתשרי תר"ל, התמנה על ידי סב-אביו רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל למלא את מקומו כאדמו"ר לחסידי ברזנה, על אף היותו בן 18 בלבד[5]. לפני פטירתו של רבי אהרן מצ'רנוביל, נתן רבי אהרן חפץ מחפציו לכל אחד מנכדיו, ואמר שלרבי אברהם שמואל הוא נותן במתנה את הברכה שישא חן ושכל טוב בעני אלקים ואדם[6].
ישב בעיר ברזנה שם כיהן אביו, והצליח להרחיב את מסגרת החסידות של ברזנה לכל רחבי ווהלין[4]. כיהן באדמו"רות במשך קרוב לחמשים שנה. יהודים רבים היו באים אליו לעצה וברכה. היה נוהג לבקר פעמיים בשנה בעיירות בהם התגוררו חסידיו[7].
ד"ר ג' בייגיל מתאר אותו בספרו 'עיירתי ברזנה': ”רבי אברהם שמואל היה רועה נאמן ואב טוב לחסידי ברזנה והסביבה ועד פינסק ולונינץ הגיע... יהודי נמוך קומה, רחב כתפיים, עם שתי עיניים גחלי אש חודרות ופקחות... כל זה הוסיף לו כבוד והדר אצל רואיו... הרבי חולה, במשך לילות שלמים נאמרו פרקי תהלים, בלילה האחרון לא עצמו אנשי ברזנה את עיניהם. ברזנה התאבלה שנה תמימה על מות הרב[8]”.
כמו כן, שימש כגבאי ראשי של קופת מעות ארץ הקודש בחבל ווהלין, ופעל רבות למען היישוב הישן בארץ ישראל[7].
משפחתו
- בנו רבי יצחק פיצ'ניק, מילא את מקומו כאדמו"ר בברזנה. היה נשוי לקרובת-משפחתו בת רבי מרדכי טברסקי מלויעב[11]. נפטר בכ"ג בסיון תרצ"ט. בניו היו רבי אהרן פיצ'ניק שכיהן ברובנה ורבי יחיאל מיכל פיצ'ניק שכיהן בקרלין ובברזנה.
- בנו רבי נחום יהושע פיצ'ניק, כיהן ברבנות בדומברוביץ ובסארני, ולאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר מברזנה בדומברוביץ. בנו הוא הרב אהרן פיצ'ניק ונינו הוא נחום פצ'ניק.
- בנו רבי יוסף פיצ'ניק, כיהן כאדמו"ר בסארני. היה נשוי לבת דודו רבי שלום פרלוב מבראהין[12]. נפטר בה' בניסן תר"פ.
- בתו חיה דבורה, היתה נשואה לרבי ישכר דב רוקח מבעלז. נשא את בתו חיה דבורה לאחר פטירת אשתו הראשונה. ילדיו מזיווג זה הם: רבי יהושע רוקח מירוסלב, רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, רבי שלום רוקח מאפטא, שבע אשת רבי יצחק מנחם נחום טברסקי מרווה-רוסקה, הניא אשת רבי ברוך הגר מסרט-ויז'ניץ, שרה אשת רבי יוחנן טברסקי מהורבישוב, וינטא אשת רבי יוחנן טברסקי מקובלה.
- בתו מילכה, היתה נשואה לרבי משולם זוסיא רבינוביץ מאראל (תרכ"ט - י"ג באדר תרפ"ב), בנו של רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה.
- בתו פעריל, היתה נשואה לרבי יעקב יוסף מאנדל האדמו"ר מאורזיטשוב בקאזין, בנו של רבי אליקים געץ מאנדל מאורזיטשוב.
- בתו חסיה, היתה נשואה לרבי אלתר שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, בנו של רבי יוסף פרלוב מקוידנוב[13]. נפטר בחיי חותנו בי"ז באייר תרע"ז.
- אחיו היו: רבי יחיאל מיכל שכיהן כאדמו"ר בקוריץ, ורבי מאיר שכיהן ברובנה.
- גיסיו היו: רבי יחיאל מיכל גולדמן מזווהיל, רבי שלמה גולדמן מזווהיל, ורבי שלום פרלוב מבראהין.
לקריאה נוספת
- ד"ר ג' בייגיל, עיירתי ברזנה, תל אביב 1954, עמ' 143.
- זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 150.
- הרב אהרן פיצ'ניק, שנה בשנה, תשכ"ז, 'כרוניקה של שושלת חסידות אחת', עמ' 393.
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, עמ' 229, ירושלים תשכ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ישראל יעקב קלפהולץ, אדמו"רי בעלז, חלק ב', עמ' כ"ז, תל אביב תשל"ז, באתר אוצר החכמה.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', עמ' קל"ט, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, חלק א', עמ' 272-273, ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הערות שוליים
- ↑ כיום העיר ברזנה נמצאת במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, לאחר חלוקת ווהלין למספר מחוזות ביניהם: ווהלין, רובנו, ז'יטומיר, צפון טרנופול, ועוד.
- ↑ נינו של רבי צבי הירש אשכנזי - החכם צבי.
- ↑ יצחק אלפסי, תורת החסידות, חלק א', עמ' 272, ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ 4.0 4.1 יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', עמ' קל"ט, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ ילקוט ווהלין, קובץ ה', עמ' 3, תל אביב תשי"ג, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נכדו הרב אהרן פיצ'ניק, שנה בשנה, תשכ"ז, 'כרוניקה של שושלת חסידות אחת', עמ' 393.
- ^ 7.0 7.1 נכדו הרב אהרן פיצ'ניק, מטה אהרן, עמ' 12, ירושלים תש"מ, באתר אוצר החכמה
- ↑ ד"ר ג' בייגיל, עיירתי ברזנה, תל אביב 1954, עמ' 143.
- ↑ מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, עמ' 21, ירושלים תשכ"ט, באתר אוצר החכמה.
- ↑ רפאל הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל, חלק י"ז, עמ' 118, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ רבי מרדכי טברסקי מלויעב היה נכדו של רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל (סב אביו של רבי אברהם שמואל) וחתנו של רבי שמואל אשכנזי (סבו של רבי אברהם שמואל).
- ↑ רבי שלום פרלוב היה חתנו של רבי יוסף פיצ'ניק (הראשון).
- ↑ בנו של רבי אהרן פרלוב מקוידנוב ונכדו של רבי ברוך מרדכי פרלוב.
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- אדמו"רים אוקראינים
- אדמו"רים פולנים
- אדמו"רים רוסים
- רבנים אוקראינים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים פולנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים רוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- אוקראינים שנולדו ב-1852
- אוקראינים שנפטרו ב-1917
- פולנים שנולדו ב-1852
- פולנים שנפטרו ב-1917
- רוסים שנולדו ב-1852
- רוסים שנפטרו ב-1917
- משפחת טברסקי
- אדמו"רים שמונו בצעירותם
- חסידות ברזנה