רבי יעקב בן חביב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב אבן חביב
לידה ה'ר"י לערך
כתר קסטיליהכתר קסטיליה סמורה, כתר קסטיליה
פטירה ה'רע"ו
האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, אגדה, הלכה, פסיקה
תלמידיו בנו רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח)
חיבוריו "עין יעקב" על אגדות חז"ל בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, ביאור לארבעה טורים, תשובות

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516), מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

תולדות חייו

ר' יעקב נולד בסמורה שבחבל קסטיליה, בספרד סביב שנת ה'ר"י (1450[1]). היה מגדולי תלמידי החכמים ביהדות ספרד בחבל קסטיליה ועמד בראש אחת הישיבות הגדולות בספרד בעיר סלמנקה.

במהלך גירוש ספרד נמלט עם בני משפחתו לפורטוגל שבה שהו עד שבאה גזירת הגירוש גם לפורטוגל בשנת ה'רנ"ח (1498). אז עבר לשלוניקי ועמד בה בראש קהילת המגורשים הגדולה שבהמשך נהייתה גם למרכז היהודי הספרדי המפואר והגדול ביותר במשך תקופה ארוכה.

חכמי דורו התייחסו אליו בהערכה רבה וכינוהו בתארים כמו "גדול הדור", "מופת הדור", "הגאון".

בנו רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) עלה לארץ ישראל ועמד בראש הנהגת חכמי ירושלים.

ר' יעקב נפטר בסלוניקי בשנת ה'רע"ו (1516).


תקופת חייו של רבי יעקב בן חביב על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

יצירתו התורנית

ר' יעקב תיקן תקנות רבות בענייני ציבור ובפרט בהלכות אישות ובבעיות שעלו בעקבות תופעת האנוסים. ההיסטוריון יוסף הקר מציין כי הרב בן חביב ביקש להביא לניתוק כל זיקה בין האנוסים שנמלטו מספרד לבין אלה שנשארו בה, דבר שבא לידי ביטוי בחלק מתקנותיו בנושאי אישות. על הנהגתו בשלוניקי כותב הקר שהרב בן חביב ביקש לשמר את מורשתם של המגורשים גם כאשר מנהגיהם לא היו כמנהג המקום של בני סלוניקי. דבר זה גרם לעיתים למחלוקת עם חכמי המקום ולפיכך לא תמיד התקבלה דעתו בעניינים אלה.

הרב יעקב בן חביב כתב ככל הנראה ביאור לספר הטור[2], וכמה מתשובותיו נשתמרו בכתביהם של גדולי התקופה כמו רבי אליהו מזרחי והמהרשד"ם. מכל מקום, את שמו לדורות קנה בזכות חיבורו, "עין יעקב", שהוא מעין קובץ שעיקרו אגדות התלמוד הבבלי ופירוש עליהן.

חיבורו זכה להתקבל ולהתפרסם בתפוצה רחבה ביותר ועל כך מעידות למעלה ממאה המהדורות שלהן זכה, כמו גם הפירושים וכלי עזר המגוונים שנתלוו אליהן. בקהילות ישראל רבות במזרח אירופה נהוג היה לקבוע שיעור משותף בספר "עין יעקב" לבעלי בתים (כלומר מי שאינם למדנים מקצועיים בתלמוד) בבית הכנסת, למשל בשעת ההפוגה שבין תפילות מנחה וערבית.

בחיבורו "עין יעקב" התחיל הרב יעקב בן חביב להכניס גם את אגדות התלמוד הירושלמי אולם כפי שחשש הוא לא הספיק לעשות זאת בחייו.

בפירושיו שלובים דברי מוסר והגות המשקפים את תחושותיהם של בני דור הגירוש. קטעי התלמוד המובאים בו הם עד נוסח במחקר ההשוואתי על הבדלי הנוסח הקלים בין גרסאות התלמוד שהיו בידי יהדות ספרד לבין גרסאות יהדות אשכנז.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף הקר, מגורשי ספרד וצאצאיהם באימפריה העות’מאנית במאה הט"ז: שאלוניקי, קושטא ואגפיהן, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשכ"ט 1969.
  • יוסף הקר, "לדמותה של ההנהגה היהודית בשאלוניקי בראשית המאה הט"ז", דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, כרך ב' ירושלים תשל"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שלוש דעות במחקר לגבי תאריך לידתו א. ה'ר' (1440), ב. ה'ר"י (1450), ג. ה'רי"ט (1459). לגבי שנת פטירתו אין מחלוקת.
  2. רבי יוסף קארו כותב בהקדמה לספרו בית יוסף שעשה שימוש בביאור זה לתחילת אורח חיים ולתחילת יורה דעה שהגיע לידו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0