רבי יעקב חנוך סנקביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (תרנ"ד - ראש השנה תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[1], נשיא כולל פולין - קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה[2], וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.

תולדותיו

נולד בפולין למשפחה של חסידי גור. הוא היה תלמידו של רבי מאיר יחיאל הולשטוק הגאון מאוסטרובצה. כאשר הגיע לפרקו נשא את חייה פרידא בתו של הרב יהודה לייב פרייבוים[3]. כאשר יסד האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור את ישיבת שפת אמת בשנת תרפ"ה הוא בחר ברב סנקביץ' לשמש כראש הישיבה[2]. הוא נשא על שכמו גם את העול הכלכלי של הישיבה ונסע לארצות הברית לצורך גיוס כספים[4]. התכתב עם האדמו"ר במכתבים בהם עסק בסוגיות התלמוד[5].

ביום הראשון של ראש השנה בשנת תשי"ז, כאשר שהה בעיר סן פאולו שבברזיל לצורכי הישיבה, התפלל בבית הכנסת המרכזי ונשא דרשת לחזרה בתשובה לפני תקיעת שופר. בפעם השלישית שאמר את מזמור מ"ז מספר התהילים כנהוג, קרס ונפטר במקום מדום לב. הלוויה התקיימה בישראל בערב יום כיפור. בהלוויתו הספידוהו: הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב ניסים, הרב יעקב וולד רבה הראשי של סן פאולו שהגיע במיוחד להלוייה, הרב זלמן סורוצקין והרב יצחק מאיר לוין[6].

משפחתו

בניו הם דוד אהרן סנקביץ ויחיאל נרקיס. בנותיו הן: חנה, אשת עמנואל שחר, קצין ההנדסה הראשי הראשון בצה"ל; מרים רוזן, אימו של חנוך רוזן[7], בתיה בנין, פנינה אמיר, רבקה ורחל רוזמרין, שחיברה את הספרים "צימוקים ושקדים" ו"פנינים מבית אמא".

ספריו

  • חידושי הגרי"ח, חידושי סוגיות, שאלות ותשובות, בהוצאת חתנו הרב יצחק רוזמרין

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רמה-רפח.

הערות שוליים