ישיבת שפת אמת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת שפת אמת
Goor replica.JPG
העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
ישיבה
מייסדים הרב מנחם מנדל כשר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב שאול אלתר
קבר רבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה.
לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין

ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא ישיבה ותיקה של חסידות גור. בניין הישיבה נמצא ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

הישיבה, מהמפורסמות שבישיבות גור, נפתחה בשנת תרפ"ה ולמדו בה בחורים מכל הגילאים. במשך השנים התמסדו גילאי הישיבות בגור והישיבה הפכה לישיבה גדולה לבחורים בוגרים. הישיבה פעלה במתכונת זו עד לשנת תשע"ו (2016) וראש הישיבה האחרון בה במתכונת זו היה הרב שאול אלתר.

בשנת תשס"ה נפתחה הישיבה הקטנה לצעירים "שפת אמת - טירת חן" כשבראשה עומד כיום הרב משה חיים דנדרוביץ והיא השתכנה במבנה צמוד. בשנת תשע"ו, כחלק מרביזיה במבנה ישיבות גור[1] נסגרה הישיבה הגדולה שפעלה במקום, והישיבה הקטנה עברה להשתמש גם בבניין המיתולוגי. משנת תש"פ שוכנה בבנייני הישיבה גם ישיבת "עמק הלכה", שעברה מחיפה לירושלים.

היסטוריה

הישיבה נוסדה בשנת תרפ"ה (1925) על ידי הרב מנחם מנדל כשר ונקראת על שמו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר שחיבר את סדרת ספרי החסידות ועל הש"ס "שפת אמת". בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה, ולאחר מכן כיהן הרב יעקב חנוך סנקביץ'. רבי נחמיה אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור אז, רבי אברהם מרדכי אלתר כיהן למשך תקופה כראש הישיבה. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר רבי ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור). ובשנת תשנ"ג כשנה לאחר התמנותו לאדמו"ר, מונה בנו הרב שאול אלתר לראש הישיבה. ובמקביל כיהן גם הרב יצחק פלקסר כמג"ש. משגיח הישיבה הראשון היה הרב יעקב נייהוז.

בשנת תרצ"ז (1937) הוקם סניף לישיבה בתל אביב, שלימים נקראה חידושי הרי"ם[2].

בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.

הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי. בחורים מבוגרים נהגו לעבור אליה לאחר שלמדו בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.

בשנת תשס"ב (2002) הפסיק ראש הישיבה למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הנחיית האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד.

בשנת תשס"ה (2005), נפתחה גם ישיבה קטנה בראשותה עומד הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות) והיא השתכנה במבנה הסמוך "טירת חן". לאחר כמה שנים נהרס המבנה הקטן ובמקומו הוקם מבנה גדול ומפואר שחובר בגשר לבניין המיתולוגי השוכן על-ידו.

הישיבה נוהלה על ידי חיים אלעזר אלתר ובנו יוסף לייב אלתר, וכיום מנוהלת על ידי הרב יצחק מאיר טאומן[3].

לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"קיבוץ" דבר שהפחית עוד יותר את כמות הבחורים. ולאחר כחצי שנה באדר א' תשע"ו (2016) הוחלט על סגירת הישיבה הגדולה ופיזור הבחורים בישיבות אחרות של חסידות גור[4].

לאחר סגירת הישיבה הגדולה עברה הישיבה הקטנה למבנה הישן ברח' יוסף שוורץ והמבנה החדש של הישיבה הקטנה משמש כיום את ישיבת "עמק הלכה".

צוות הישיבה

הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) כיהן למשך תקופה כר"מ לבחורים המבוגרים בישיבה. עוד כיהנו הרב נתן לוברט, הרב דוד שובקס (נכדו של הרב דודצ'ה), הרב דניאל חיים אלתר והרב יצחק מאיר קנובלביץ. בשנותיה האחרונות כיהנו בישיבה: הרב יצחק זילברברג, הרב דב לנדאו (חבר בית הדין לכשרות חוג חתם סופר וחבר ועדת החינוך של החסידות), הרב יצחק מאיר טאומן (משגיח, ומנהל), הרב יצחק זילברשטיין והרב יצחק רוזמרין (בעל התוקע בבית המדרש של חסידות גור).

בנייני הישיבה בירושלים

בנייני הישיבה נמצאים ברחוב שפת אמת, ברחוב יוסף בן מתתיהו וברחוב שדי חמד בירושלים. בשנת תשס"ט נוספו לה שני מבנים מתרומת האחים חנצ'ינסקי, שקבלו את השם 'טירת חן' ובהם שוכנת הישיבה הקטנה.

בקרבת מקום לישיבה שוכנת ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו.

אוהל חסידות גור

בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת" שנפטר בחג השבועות תש"ח בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר בעל ה"פני מנחם" ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונים אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה גישה למערת הקבורה אשר רכש בהר הזיתים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. בנו, האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר נקבר שם לאחר שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור מתוארת בעיתון "משפחה", 02.07.2020, עמ' 23.
  2. ^ יובל לישיבה.
  3. ^ בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009
  4. ^ יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0