ישיבת שפת אמת
 | |
| העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | תרפ"ה–הווה |
| מייסדים | הרב מנחם מנדל כשר |
| בעלי תפקידים | |
| מנכ"ל | הרב יצחק מאיר טאומן |
| ראש הישיבה | הרב משה חיים דנדרוביץ |
ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל. בניין הישיבה נמצא ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה בירושלים.
נשיא הישיבה היה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור[1] ולסגן נשיא הישיבה נתמנה בנו רבי שמחה בונים אלטר. עם הסתלקותו של האמרי אמת היה לנשיא הישיבה עד לפטירתו בשנת תשנ"ב[2].
הישיבה, מהמפורסמות שבישיבות גור, נפתחה בשנת תרפ"ה ולמדו בה בחורים מכל הגילאים. במשך השנים התמסדו גילאי הישיבות בגור והישיבה הפכה לישיבה גדולה לבחורים בוגרים. הישיבה פעלה במתכונת זו עד לשנת תשע"ו (2016) וראש הישיבה האחרון בה במתכונת זו היה הרב שאול אלתר.
מאז מתנהלת ישיבת שפת אמת במתכונת החדשה של רוב ישיבות חסידות גור לפיה הישיבה הגבוהה היא ישיבת המשך לישיבה הקטנה ובהם התלמידים לומדים עד נישואיהם. במתכונת החדשה, בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב משה חיים דנדרוביץ, ובראשות הישיבה הגבוהה הרב דוד אלתר בן האדמו"ר[3].
בשנת תשס"ה נפתחה הישיבה הקטנה לצעירים "שפת אמת - טירת חן" כשבראשה עומד כיום הרב משה חיים דנדרוביץ והיא השתכנה במבנה צמוד. בשנת תשע"ו, כחלק מרביזיה במבנה ישיבות גור[4] נסגרה הישיבה הגדולה שפעלה במקום, והישיבה הקטנה עברה להשתמש גם בבניין המיתולוגי. משנת תש"פ שוכנה בבנייני הישיבה גם ישיבת "עמק הלכה", שעברה מחיפה לירושלים. בשנת תשפ"ג נפתחה ישיבה גבוהה בישיבת שפת אמת כהמשך לישיבה הקטנה, כשבראשותה עומד הרב דוד אלתר. בשנת תשפ"ד נסגרה ישיבת "עמק הלכה" והתייחדה יחד לישיבה אחת, "ישיבת שפת אמת".
היסטוריה
בשנת תרפ"ה (1925) יצא הרב מנחם מנדל כשר מפולין לירושלים בהוראתו של האדמו"ר מגור דאז רבי אברהם מרדכי אלתר[5], לייסד ישיבה שתהיה כדוגמת המתיבתא בוורשה, הרב כשר עצמו היה מחברי הנשיאות במתיבתא באותם הימים[6]. הישיבה נוסדה בשלהי אותה שנה על ידי הרב כשר ונקראת על שמו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר שחיבר את סדרת הספרים "שפת אמת".
בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה[5], בשנת ה'תרפ"ו לאחר סוכות העתיק רבי נחמיה אלתר אחיו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר את מגוריו לירושלים ונתמנה לעמוד בראשות הישיבה[7] עד לשנת ה'תרצ"א (1931) שחזר לפולין[8]. לאחר מכן הטיל ה"אמרי אמת" את ראשות הישיבה על הרב יעקב חנוך סנקביץ'[9]. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב יצחק פלקסר. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.
בעת הקמתה שכנה הישיבה בבית המדרש החסידי הכללי "מדרש יוצאי ורשה - אהל שמואל" בשכונת "בתי ורשה"[1]. עם התרחבות הישיבה עברו הישיבה למשכן ארעי בבית מלון ברחוב החבשים אשר היו בבעלות 2 חסידי גור[5].
בט"ו בתמוז ה'תרפ"ו (1926) הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה בהשתתפות רבי נחמיה אלתר וגדולי ירושלים, בט"ו באב ה'תרצ"ג (1933) נחנך בניין הישיבה[10][7].
בשנת תרצ"ז (1937) כאשר ביקר האמרי אמת בארץ פנו אליו חסידים בתל אביב ותינו על הקושי בשיגור ילדיהם ללמוד בישיבה בירושלים, הוא היפנה את החסידים לבנו רבי שמחה בונם אלתר והוא פעל מיד לארגן בחורים שהם היו הגרעין של הישיבה, מקומה של הישיבה נקבע בבית החסידים דגור ברחוב המשביר בו התפלל הרב רבי שאול משה זילברמן שפיקח על הבחורים, הישיבה נקראה "הסניף" של ישיבת שפת אמת, שלימים נקראה חידושי הרי"ם[11].לימים אמר הלב שמחה "השקעתי בישיבה 'דמים' תרתי משמע, ואף התבזיתי בעבורה[12].
בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של הבניין ברחוב יוסף בן מתתיהו, על שתי קומותיו[13].
בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.
הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי. בחורים מבוגרים נהגו לעבור אליה לאחר שלמדו בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.
בשנת תשס"ב (2002) הפסיק ראש הישיבה למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הנחיית האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד. לאחר ביטול לימוד העיון חל פיחות במעמדה של הישיבה, סיבה מרכזית נוספת לפיחות במעמדה של הישיבה, שהאדמו"ר הקודם רבי פנחס מנחם התגורר בבנין הישיבה והדבר הוביל לביקוש רב ללמוד בישיבה, לעומת זאת האדמו"ר הנוכחי רבי יעקב אריה התגורר בבני ברק[14].
בשנת תשס"ד (2004), נפתחה בצמוד לישיבה ישיבה קטנה. ישיבה זו נוהלה על ידי הרב יוסף לייב אלתר, ולאחר מכן על ידי הרב יצחק מאיר טאומן[15]. כיום ראש הישיבה הקטנה הוא הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות).
לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"קיבוץ" דבר שהפחית עוד יותר את כמות הבחורים[דרוש מקור]. באדר א' תשע"ו (2016) הוחלט על סגירת הישיבה במקביל לסגירת 2 ישיבות וותיקות נוספות ופיזור הבחורים בישיבות אחרות של חסידות גור[16].
צוות הישיבה
הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) כיהן למשך תקופה כר"מ לבחורים המבוגרים בישיבה. עוד כיהנו הרב נתן לוברט, הרב דוד שובקס (נכדו של הרב דודצ'ה), הרב דניאל אלתר והרב יצחק מאיר קנובלביץ. בשנותיה האחרונות כיהנו בישיבה: הרב יצחק זילברברג, הרב דב לנדאו (חבר ועדת החינוך של החסידות), הרב יצחק מאיר טאומן (משגיח ומנהל), הרב יצחק זילברשטיין והרב יצחק רוזמרין (בעל התוקע בבית המדרש של חסידות גור).
בנייני הישיבה בירושלים
בנייני הישיבה נמצאים ברחוב שפת אמת, ברחוב יוסף בן מתתיהו וברחוב שדי חמד בירושלים. בשנת תשס"ט נוספו לה שני מבנים מתרומת האחים חנצ'ינסקי, שקבלו את השם 'טירת חן' ובהם שוכנת הישיבה הקטנה.
בקרבת מקום לישיבה שוכנת ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו.
אוהל חסידות גור
בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת" שנפטר בחג השבועות תש"ח בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר בעל ה"פני מנחם" ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונים אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה גישה למערת הקבורה אשר רכש בהר הזיתים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. בנו, האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר נקבר שם לאחר שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב מיכאל אריה רנד, "סקירה אודות התייסדות ישיבת שפת אמת", בתוך: בנסוע הארון, אשדוד תשפ"א, עמ' תנ"ב-תע"ז.
קישורים חיצוניים
- דוד בן מרים, אכסנייה של תורה וחסידות, הצופה, 30 במאי 1941
- דוד בן מרים, ארמון התורה והחסידות, הצופה, 5 ביוני 1942
- ישיבת "שפת אמת" בירושלים, הצופה, 21 ביולי 1944
- א. אדן, בירושלים הוקמה שוב הישיבה של הרבי מגור, שנחרבה בשואה, מעריב, 17 במרץ 1953
ישיבת שפת אמת (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בן ציון קלוגמן, כרך ב, אור זרוע לצדיק, עמ' קכז
- ↑ בן ציון קלוגמן, כרך ב, אור זרוע לצדיק, עמ' קנא
- ↑ המתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור מתוארת בעיתון "משפחה", 02.07.2020, עמ' 23.
- ↑ המתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור מתוארת בעיתון "משפחה", 02.07.2020, עמ' 23.
- ^ 5.0 5.1 5.2 בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 89
- ↑ דב הימן, "הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו", בתוך: תורה שלמה, כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א', באתר אוצר החכמה.
- ^ 7.0 7.1 בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 90
- ↑ הגאון החסיד, הרב שמאי גינצבורג, ירושלים: ה'תשע"א עמ' 96
- ↑ בן ציון קלוגמן, כרך ב, אור זרוע לצדיק, עמ' קל-קלא
- ↑ בן ציון קלוגמן, כרך ב, אור זרוע לצדיק, עמ' קמד-קמז
- ↑ יובל לישיבה.
- ↑ לבם של ישראל, חלק ב' עמ' שצ-שצא
- ↑ ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת, הצופה, 16 במרץ 1953.
- ↑ עוז אלמוג ואליעזר היון, הישיבות הגדולות היוקרתיות בעולם החרדי, באתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, 13 באפריל 2008 (ארכיון)
- ↑ בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009
- ↑
יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
ישיבת שפת אמת28572925