רבי יעקב יוסף מאוסטראה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב יוסף מאוסטראה (ה'תצ"ח, אוסטראה - ה'תקנ"א, סלאוויטא), שנודע בכינויו רב ייב"י (ראשי תיבות: יעקב יוסף בן יהודה), היה מורה צדק ודיין באוסטרהא. השתייך לתנועת החסידות בדורה השלישי. היה תלמידו של רבי דב בער ממזריטש ומקורב גם לתלמידים נוספים של הבעל שם טוב. ייסד את חסידות אוסטרהא שנמשכה עד מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

רבי יעקב יוסף נולד לרבי יהודה לייב שהיה דרשן ומורה צדק באוסטרהא שבאוקראינה. לאחר פטירת אביו בשנת תקכ"ו החל למלא את מקומו. רבי יעקב יוסף היה בעל כישרון רטורי, ובדרשותיו שמשכו המונים הוא פעל רבות למען תנועת החסידות. בספריו הוא מגלה גישה מוסרית היוצאת נגד עיוותים חברתיים, מלשינות ולקיחת שוחד, וכן מתבטאת בהם אהבתו לכל יהודי. על פי דרך הבעש"ט הוא קורא ללמוד את התורה על מנת לקיימה ולא לעסוק בפלפולים ובחריפות.

עדות לחשיבותו הציבורית ניתן למצוא בהסכמותיו שנדפסו לספרים 'עץ חיים' ו'פרי עץ חיים', 'כנפי יונה', 'זהר הרקיע' ו'צמח צדיק'. רבי לוי יצחק מברדיטשוב כינה אותו: "איש אלוקים קדוש יאמר לו", ואילו חברו, רבי אשר צבי מאוסטראה - צדיק חסידי מוכר, קרא לו: "איש קדוש מבטן".

בשנת תקמ"ב הוציא רבי יעקב יוסף ספרון קצר בשם "מורא מקדש" המתריע נגד דיבור בבתי כנסת ותלה אותו על קירות בתי כנסת שונים, אך פרסומו העיקרי בא לו מספרו "רב ייב"י" - חידושים על התורה ועל נ"ג פרקי תהילים ופירושים על הש"ס ועל האגדות שבו. ספרים נוספים שלו הם: "עין משפט" ו"מורא מקדש".

לפי הוראתו אין שבחים על מצבתו, וחרותים עליה רק שמו ותפקידיו בקהילה. לאחר מותו ערך בנו, הרב אליקים גץ את ספרו של אביו, "רב ייב"י", והוסיף לו דברי תורה של הרב יהודה - סבו[1].

בניו הם: רבי אליקים גץ ממלא מקומו, רבי פנחס - אדמו"ר באוסטרהא, רבי יהודה לייב ייבין, וחתנו, רבי אברהם בן רבי צבי מפאווליטש.

ספריו

לקריאה נוספת

  • ש"א הורדנצקי, החסידות והחסידים, ח"ב
  • א"ג רבינוביץ, שבחי ר' ייבי
  • הרב א. פיצ'ניק, השושילתא של בעל רב ייב"י

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הבן נפטר לפני שהספר הודפס והוא יצא לאור על ידי אדם אחר.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0