רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש
 | |||||||
| לידה |
ט"ו באדר ב' תרס"ה פשיסחה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ז באייר תשל"ו (בגיל 71) ירושלים | ||||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||||
| מקום מגורים | בית וגן | ||||||
| רבותיו | אביו, רבי שמעון שלום קאליש | ||||||
| בת זוג | יוטא טויבא (מורגנשטרן) | ||||||
| אב | רבי שמעון שלום קאליש | ||||||
| אם | פייגא ברכה (לבית קאליש) | ||||||
| חותן | רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן | ||||||
| |||||||
רבי ירחמיאל יהודה (יהודא) מאיר קאליש (מְכוּנֶה רבי מאיר'ל; ט"ו באדר ב' תרס"ה - כ"ז באייר תשל"ו) היה האדמו"ר מאמשינוב בישראל.
ביוגרפיה
נולד בפשיסחה לרבי שמעון שלום ולפייגא ברכה בת רבי ישעיהו קאליש מפשיסחה[1]. מיוחס לאדמור"י אמשינוב, רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי פנחס מקוריץ, והיהודי הקדוש מפשיסחה.
נישא ליוטא טויבא בת דודו רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין.
בשנת תרצ"ג ביקר בארץ ישראל עם אביו רבי שמעון שלום קאליש ושהה בה כשנה.
בימי מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לווילנה[2], שם שהה אביו רבי שמעון שלום, שנמלט לפניו. לאחר שנה המשיכה כל המשפחה וחצתה את רוסיה עד ליפן, משם המשיכו עוד לשאנגחאי שבסין[3], יחד עם קבוצות הפליטים שבמרכזם היו תלמידי ישיבות מיר וליובאוויטש. לקראת סוף 1946, לאחר שנכזבה תקוותם לקבל סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל, עקרו לארצות הברית[4]. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד הגיע עם אמו לארץ ישראל לקבור בה את אביו[5]. בהתחלה התיישב בתל אביב[6], והקים את ישיבת "שם עולם" לזכרו של אביו בחולון[7]. בדצמבר 1955 נסע לארצות הברית כדי להביא את משפחתו[8] וכשחזר עבר לירושלים והתגורר בבית וגן[9], בה בנה את בית הקבע לישיבה[10].
כדרך חסידות אמשינוב, הוא נהג לאחר את תפילותיו וסדריו, ולעיתים סיים את השבת ביום ראשון. הוא לא היה משויך למפלגות פוליטיות ונודע באהבת ישראל הרבה שלו. הן אנשי פא"י (כרבי דוד הלחמי וישראל אידלמן שהשתייכו לחסידות אמשינוב) והן אנשי פאג"י (כאליהו כי טוב) היו מקורבים אליו. הזמר שלמה קרליבך היה מקורב אליו, והוא ביקש לשנות את שם המושב מבוא מודיעים ל"מאור מודיעים" על שמו של רבי מאיר. השם לא שונה בעקבות התנגדות ועדת השמות הממשלתית. שני מבקרים ידועים נוספים שהיו מבאי בית מדרשו אף שלא נמנו על קהל חסידיו היו חיים סבתו ודב אינדיג. מפגשם של השניים עם האדמו"ר במוצאי יום כיפור תשל"ד רגע לפני יציאתם בעקבות גיוס המילואים הכללי בשל המלחמה אשר פרצה באותו היום, והברכה שקיבלו ממנו, הוא המוטיב המרכזי בספרו של סבתו תיאום כוונות.
נפטר ב-27 במאי 1976[11] ונקבר בהר המנוחות.
צאצאיו
בנו הרב מנחם צבי לא כיהן באדמו"רות, השאיר אחריו חיבור "צמח אמת" על הספר "אמת ואמונה" מזקנו הרבי מקוצק.
בתו חיה נחמה, נולדה בי' באב תרפ"ה באוטבוצק (נקראה "חיה" על שם זקנתה, אשת האדמו"ר הראשון מאמשינוב - רבי יעקב דוד, ו"נחמה" היות שנולדה במוצאי תשעה באב), נישאה בשנת תש"ז בשנגחאי לרבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר ששהו בשאנגחאי בתקופת מלחמת העולם השנייה, מי שעמד לימים בראשות ישיבת אמשינוב בירושלים. באותה שנה עקרה עם אביה לארצות הברית. בשנת תשט"ז עלתה עם משפחתה לישראל, שם קבעו את דירתם סמוך לבית הוריה, ברחוב הפסגה 46 בשכונת בית וגן בירושלים. חייתה בפשטות וצניעות, לנסיעות השתמשה בתחבורה ציבורית[12]. נפטרה מדום לב בגיל 91 ביום ד' בכסלו תשע"ז (תאריך פטירת זְקֵנָהּ, הרבי הראשון מאמשינוב) ונקברה לאחר הלוויה רגלית מביתה עד למקום קבורתה בהר המנוחות סמוך לקברי אביה, אימה וזקנתה.
בנם, רבי יעקב אריה מיליקובסקי, הוכתר לאחר פטירת זקנו רבי מאיר'ל, לממשיכו בהנהגת הקהילה, לאחר מסע לחצים עליו מצד גדולי האדמורי"ם, ואט אט נכנס להנהגת העדה. בן נוסף הוא רבי משה מיליקובסקי מבית וגן מנהל מוסדות והשטיבלאך ישיבת אמשינוב.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו.
הערות שוליים
- ↑ אמו הייתה בת דודו של אביו פעמיים. אביה רבי ישעיהו היה אחיו של רבי מנחם אביו של רבי שמעון שלום, ואמה הייתה בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר רבינוביץ' מפשיסחה, גיסם של רבי מנחם ורבי ישעיהו.
- ↑ דרישות שלום מווילנה, הצופה, 12 בינואר 1941
- ↑ צל ואור בשאנחיי היהודית, הצופה, 24 במרץ 1946
- ↑ שלום מאחינו במזרח הרחוק, הצופה, 29 באוקטובר 1946
- ↑ האדמו"ר מאמשנוב הגיע ארצה, שערים, 15 בספטמבר 1954
- ↑ האדמו"ר מאמשינוב בירושלים, שערים, 26 באוקטובר 1954
- ↑ האדמו"ר מאמשינוב לארצות הברית, שערים, 20 בדצמבר 1955
- ↑ האדמו"ו מאמשינוב לארה"ב, שערים, 26 בדצמבר 1955
- ↑ האדמו"ר מאמשינוב מגיע בשבוע הבא ארצה, שערים, 10 באוגוסט 1956
- ↑ ביום ראשון הנחת אבן הפינה לישיבת אמשינוב, שערים, 8 ביוני 1956
- ↑ נפטר האדמו"ר אמשינוב מירושלים, מעריב, 28 במאי 1976
- ↑ המבשר, ה' בכסלו תשע"ז.
| חסידות אמשינוב | ||
|---|---|---|
| אבי השושלת | רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא | |
| שושלת האדמו"רים: הדור הראשון והשני | רבי יעקב דוד קאליש • רבי מנחם קאליש • רבי ירמיה קאליש מאפאלע | |
| הדור השלישי: בני רבי מנחם מאמשינוב | רבי יוסף קאליש מאמשינוב • רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק | |
| ענף רבי יוסף קאליש מאמשינוב | רבי יעקב דוד קאליש • רבי יצחק קאליש • רבי יוסף קאליש • בניו: הרב מנחם קאליש • רבי אשר חיים קאליש מאמשינוב בית שמש | |
| ענף רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק | רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש • רבי יעקב אריה מיליקובסקי | |
ירחמיאל יהודה מאיר קאליש36344582Q18387789