רבי ישכר בער מזסלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישכר בער מזסלב
מקום קבורה טבריה. חלקת תלמידי הבעל שם טוב
פטירה סביבות שנת ה'תק"ס
מדינה אוקראינה
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו הבעל שם טוב; רבי פנחס מקוריץ
חתנים רבי יעקב שמעון שפירא

רבי ישכר בער מזסלב (כונה רבי ישכר בער בונמ'ס על שם אביו) היה מתלמידי הבעל שם טוב, כיהן כרב בזסלב, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בטבריה, עסק רבות למען איסוף כסף ליושבי ארץ ישראל.

קורות חייו

נולד לרבי שמחה בונים אב"ד זסלב מצאצאי המהרש"א. כיהן כרב בזסלב והיה תלמידו של הבעל שם טוב. אחר פטירת הבעל שם טוב היה לתלמידו של רבי פנחס מקוריץ.

הוא היה חשוך בנים עד שרבו רבי פנחס מקוריץ ברכו, ואז נולדה לו בתו. בת זאת נישאה לבנו של רבי פנחס מקוריץ רבי יעקב שמעון[1].

עסק רבות בפדיון שבויים[1]. בשנת ה'תקנ"ה עלה לארץ ישראל יחד עם רבי ישכר בער מזלאטשוב ורבי יעקב שמשון משפטיבקה וחתנו רבי יעקב שמעון מילא את מקומו ברבנות העיר.

בואו לטבריה עוררה התרגשות רבה אצל עדת החסידים שהתגוררה בעיר[2]. ושם מונה על ידי רבי מנחם מנדל מוויטעבסק ורבי אברהם מקאליסק לעמוד בראש המגביות שנאספו למען כולל רייסין[3]. במכתבים שהם שלחו לו הם מכנים אותו בתארים מופלגים: ”כבוד אהובינו ידיד ה' וידיד נפשנו, שר האלף, הרבני המופלג פלג אלוקים מלא יראת ה' היא חכמה ודעת אלוקים חיים...”.

לא ידוע מתי נפטר אולם יש לשער שהוא נפטר סביבות שנת ה'תק"ס, כי בי"ז בשבט ה'תקנ"ט הוא עוד נמצא חותם על הסכמה יחד עם שאר "חכמי אשכנז שבטבריה" על ספר שבחי ירושלים[4]. ובערך בה'תק"ס נולד נכדו בן לחתנו רבי יעקב שמעון מזסלב שנקרא על שמו[5].

נפטר בארץ ישראל ונקבר בטבריה בחלקת תלמידי הבעל שם טוב. על מצבתו נכתב ”פ"נ איש קדוש יאמר לו,‏ ישכר בער במהר״ר שמחה בונם זצלל״ה”.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שבחי בעש"ט אות ע"א מובא בלקט אמרי פנחס שער הסיפורי אות קלט.
  2. ^ אגרות חסידים מארץ ישראל, באתר היברובוקס עמוד 230.
  3. ^ יצחק אלפסי, חסידות בכל דור ודור, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) וראו: שבחי ירושלים, באתר היברובוקס.; קובץ בית אהרן וישראל - 13 תשמ"ח תשרי-חשון, באתר היברובוקס
  4. ^ הספר שבחי ירושלים, באתר היברובוקס.
  5. ^ ראו כאן: ארחות מנחם פרקי מבוא, עמוד ל"ה.