לדלג לתוכן

רבי ישעיה רייניגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רבי ישעיה רייניגר
לידה ה'תקמ"ד
דרזניץ, מוראביהמוראביה מוראביה, שבצ'כיהצ'כיה צ'כיה
פטירה ה'תרי"ז (בגיל 73 בערך)
רייניץ
מקום פעילות בוסקוביצה, גויטרין, רייניץ
תחומי עיסוק רב, דיין, מורה הוראה
השכלה ישיבת פרשבורג
רבותיו רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ, החתם סופר
אב רבי אברהם
רבה של גויטרין
תקצ"התר"א
רבה של רייניץ
תר"אתרי"ז

רבי ישעיה רייניגר (ה'תקמ"ד - ה'תרי"ז) היה רבם של גויטרוין ורייניץ, ודיין ומורה הוראה בבוסקוביצה. מתלמידיו הראשונים של החתם סופר.

ביוגרפיה

נולד בשנת תקמ"ד לרבי אברהם רייניגר בעיר דרזניץ שבמוראביה. בבחרותו למד אצל רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ רבה של בוניהאד והיה מתלמידיו הקרובים[1]. לאחר מכן, בשנת תקס"ז, עם הקמתה של ישיבת פרשבורג על ידי החתם סופר נסע לפרשבורג כדי ללמוד בישיבתו, והיה מתלמידיו ומקורביו. אך לאחר שעזב את הישיבה, עדיין שמר על קשר חזק עם החתם סופר במשך השנים. החתם סופר אף מזכירו בספריו במספר מקומות, הן בשו"ת חתם סופר והן בחידושיו על הש"ס[2].

בשנת תקע"א נשא את בתו של רבי יעקב מנכבדי העיר בוסקוביצה, ועבר להתגורר לצד חותנו. בתקופת מגוריו בבוסקוביצה, היה לומד שעות רבות בהתמדה, והיה מוסר שיעורים בקביעות בפני קבוצת תלמידים. כמו כן, היה כותב חידושי תורה רבים. עשרות מחברות מחידושיו בכתב יד שרדו, והן נמצאות כיום במפעל למורשת יהדות הונגריה שעל ידי מכון ירושלים.

מעט לאחר נישואיו כדיין בבית הדין וכמורה הוראה בעיר, שם כיהן למעלה מעשרים שנה[3]. בתקופה זו החל להתפרסם מאוד ברחבי מוראביה ומרכז אירופה, וכתב תשובות רבות בהלכה לשאלות שהגיעו לפתחו[1].

בשנת תקצ"ה, נקרא לכהן כרבה של העיר גויטרין. לצד ניהול הקהילה היהודית וצרכיה הרוחניים, הרבה במסירת שיעורים ודרשות בעיר, אותם היה מעלה על הכתב[1].

בשנת תר"א, עבר לכהן כרבה של רייניץ (וויסקירכן), שם גם כן הרבה במסירת שיעורים ודרשות, עד לפטירתו בשנת תרי"ז.

ספריו

חלק מחידושי תורתו בעניני ברית מילה נדפסו בקובץ מוריה[4].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מוריה, שנה כ"ט, גליון שמ"א-שמ"ג, חשון תשס"ט, עמ' ל"ג.
  2. כגון בחידושיו למסכת חולין (דף פ"ג עמוד א'): ”ואמר תלמידי הרבני מ"ה ישעי' דרעזניץ שהוא עתה דיין בק"ק באסקויץ.
  3. מוריה, שנה כ"ט, גליון שמ"ז-שמ"ח, ניסן תשס"ט, עמ' קע"ז.
  4. מוריה, שנה כ"ט, גליון שמ"א-שמ"ג, חשון תשס"ט, עמ' ל"ג-ל"ו.