רבי ישראל אפרים פישל סופר
| לידה |
1821 ה'תקפ"ב שארושפטק |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1898 (בגיל 77 בערך) ט"ו בכסלו ה'תרנ"ט |
| מקום קבורה | נאנאש |
| חיבוריו | אפסי ארץ |
| עיסוק | אב"ד נאנאש |
| רבותיו | רבי יצחק נתן ליפשיץ; רבי יצחק משה פרלס; החת"ם סופר; הכתב סופר; רבי צבי הירש מליסקא; הדברי חיים; הישמח משה |
| אב | רבי צבי הירש |
| אם | ביילא |
| ילדים | רבי שלום |
| חותנים | רבי ישראל ויינשטוק |
| חתנים | רבי מנשה שמחה פרידמן; רבי בן ציון הלפרט |
| חתימה |
חותמת: |
רבי ישראל אפרים פישל סופר (שרייבר) (ה'תקפ"ב, 1821[1] - ט"ו בכסלו ה'תרנ"ט, 29 בנובמבר 1898) היה מרבני הונגריה הבולטים בתקופתו, אב"ד נאנאש שבהונגריה. מחבר ספר "אפסי ארץ".
תולדותיו
נולד בשארושפטק שבהונגריה, לרבי צבי הירש ולביילא בתו של רבי נתן שפירא רבן של צ'צ'וביץ וטוקאי.
בצעירותו למד במאד אצל רבי יצחק נתן ליפשיץ[1], אחר כך עבר ללמוד אצל רבי יצחק משה פרלס בבוניהאד, משם עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל החת"ם סופר שהיה לרבו המובהק כאשר לא עבר יום שלא היה מזכיר אותו ואת דברי תורתו, לאחר פטירתו נשאר ללמוד בישיבה אצל בנו הכתב סופר[2]. היה חסידו של רבי צבי הירש מליסקא אליו נסע משך 25 שנה[3], כן היה תלמידם של הדברי חיים מצאנז[4] ושל בעל הישמח משה[5].
נשא את בתו של הנגיד רבי ישראל ויינשטוק מהעיר טרין שליד איהל[6]. לאחר נישואיו עבר להתגורר בשארושפטק. בה'תרכ"א התקבל לכהן כאב"ד נאנאש וכן כיהן שם כראש ישיבה[6].
היה עורך סיגופים רבים ונודע כאיש קדוש ובעל מופת. היו שרצו לתת לו קוויטלך אך הוא לא הסכים לקבלם[7].
נפטר בט"ו בכסלו ה'תרנ"ט ונטמן בנאנאש. בעת פטירתו שהו אצלו תשעים רבנים, ביניהם, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יום טוב" ורבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם"[2]. בצוואתו ביקש שבל להספידו ולא לחרוט על מצבת קדשו שום שבח תואר גאון וצדיק[8].
הספד נכתב עליו בספרו של רבי זאב וולף ציטרון אב"ד דאראג[9].
ספרו וכתביו
השאיר אחריו עשרה כרכים כתב יד של חידושים על הש"ס, שו"ת וחידושי אגדה[6] מהן נדפס ספרו אפסי ארץ על חמשה חומשי תורה יצא לאור בשלושה חלקים במונקאטש בין השנים ה'תר"ס-ה'תרע"ב.
צאצאיו
- חתנו רבי מנשה שמחה פרידמן אב"ד סאבראנץ.
- חתנו רבי בן ציון הלפרט ממלא מקום חמיו ברבנות העיר נאנאש.
קישורים חיצוניים
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' ל"ה, ב', ט"ו כסלו, ערך ק"כ, באתר היברובוקס.
- משה חנניא רפאל גלאזיוס, דור דור וסופריו, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה.
- רבי ישראל אפרים פישל סופר באתר Yuhrzeit.com.
- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רבי זכריה שפירא, אבן נזר, תרפ"ח, במכתבו של בנו רבי שלום סופר המובא בראש הספר.
- ^ 2.0 2.1 משה חנניא רפאל גלאזיוס, דור דור וסופריו, תשפ"ב.
- ↑ מכתב מבנו רבי שלום המובא בראש ספרו של אפסי ארץ, תר"ס, חלק א.
- ↑ ראו גם: רבי רפאל צימטבוים, דרכי חיים, תשכ"ב, עמ' רכ"ו.
- ↑ הקדמת חתן המחבר לספרו אפסי ארץ, תר"ס, חלק א.
- ^ 6.0 6.1 6.2 קינסטליכער, מ. א. ז., צפונות, עמ' מ, ג.
- ↑ רבי רפאל צימטבוים, דרכי חיים, תשכ"ב, עמ' רכ"ו.
- ↑ צוואת המחבר בראש ספרו אפסי ארץ, תר"ס, חלק א.
- ↑ רבי זאב וולף ציטרון, אגדות מהרז"צ, תרצ"ח, עמ' ל"א, פרשת וישב.