רבי יששכר בער קאהן
 | |
| תמונת קברו בעיר סענזשארדש | |
| לידה | לערך שנת ה'תק"צ |
|---|---|
| פטירה | ג' באייר ה'תרפ"ג |
| תחומי עיסוק | אב"ד סענזשארדש |
| חיבוריו | בינת יששכר על התורה, שוא לכם משכימי קום נגד הציונות |
רבי יששכר בער קאהן (ה'תק"ץ - ג' באייר ה'תרפ"ג) היה אב"ד סענזשארדש (ערדא־סענזשארץ), Erdőszentgyörgy (אנ') שבטרנסילווניה וראש הישיבה בה.
קורות חייו
נולד לרבי יעקב קאהן בעיירה שאמשון הסמוכה לדברצן. נתייתם כבן תשע וגדל אצל קרובי משפחתו בדרצ'קה. בימי בחרותו למד אצל רבי אשר אנשל יונגרייז ה"מנוחת אשר", רבי יואל צבי ראטה בעל 'בית היוצר', רבי שמואל שמעלקא קליין בעל צרור החיים, ורבי ירמיה לעוו רבה של איהל.
נשא בזיווג ראשון את בתו של רבי מאיר אברהם בעל 'פרי צדיק' ורבה של טשאבא, לאחר פטירתה נשא בזיווג שני את אחייניתה בת גיסו רבי יצחק יוסף בלייך רבה של גאווע, ממנה נולד בנו רבי ירמיה. לאחר פטירת רעייתו השנייה נישא בשלישית לאלמנתו של הרב משה שטיין, רבה של ארדה-סנזשארץ (אנ') (ערדעסענזשארץ) שנפטר בדמי ימיו, את מקומו מילא ברבנות העיר, כהוא דואג לבניו וחתניו של קודמו ומסדר להם מינויים כרבנים בערים שונות.[1]
רבנות
בשנת ה'תרי"ב מונה לדיין בעיר איהל, לצד רבו רבי ירמיה לעוו ששימש כרב העיר.
בשנת[2] ה'תרל"ו[3] נקרא לשמש כרבה של סענזשארדש (ערדעסענזשארץ), מחוז אודוורהי (אנ'), בה הקים ישיבה לבחורים[4]. הוא שימש ברבנות למעלה מארבעים שנה[5]. מתוקף אישיותו היה הרב קאהן בעל השפעה, והפך את העיירה למרכז תורני גדול בכל המחוז.[6] בתקופה זו טיפל בין השאר בגיורם של קבוצת "שומרי שבת" בבוזודויפאלו, אשר בדומה לסובוטניקים קיימו זיקה היסטורית ליהדות.[7]
בשנת ה'תרע"ו נאלץ לעזוב את העיר מלחמת העולם הראשונה, ונמלט לווארשהלי, אז העביר את הרבנות בסענזשארדש לבנו הרב גרשון מנחם קאהן.[8] בווארשהלי התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת, ואף קיבל פתקאות כאדמו"ר.
נסע לרבי יהושע רוקח מבעלזא, ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ורבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל 'ייטב לב'[9].
הדפיס את הספר דגול מרבבה לרבי יחזקאל לנדא על שולחן ערוך חלק יורה דעה, מתוך כתב ידו של המחבר (אונגוואר תרכ"ד).
נפטר ביום ג' באייר ה'תרפ"ג ונקבר בעיר סענזשארדש, כאשר ציווה את הנוסח המדוייק שיכתב על מצבתו, וכן הורה שלא לבנות אוהל על קברו, ולאחר שבני העיר עברו על דברו נפל האוהל ונשברה מצבתו[דרוש מקור].
דיעותיו
בשנת ה'תרס"ד, כאשר נערך בפרשבורג הקונגרס הראשון של תנועת המזרחי, פרסם בירחון הרבני "תל תלפיות" קריאה לרבני המדינה להצטרף לתנועה הציונית תוך שהוא מנמק שאף שראשיה "פורקי עול תורה", הם "הכניסו צווארם בעול הצלת נפשות לשמור את אחינו בית ישראל מצרות" ותיקונם יבוא באמצעות קיום מצוות ישוב ארץ ישראל.[10] כעבור זמן קצר, חזר בו בפומבי בשל לחץ קנאים מחסידות סאטמר,[11] וחתם לצד 120 רבנים על "קול קורא" נגד קונגרס זה. מאוחר יותר, בהיותו כבן 90, הדפיס את הקונטרס "שוא לכם משכימי קום" בגנות הציונות (ביסטריץ ה'תרפ"א).[12]
ילדיו
- רבי ירמיה, תלמיד בעל ה'ערוגת הבושם'. כיהן כדיין בסלטאפינא ובנאסויד. וכרבה של ניאראד.[13]
- רבי גרשון מענדל, חתן רבי יצחק מאיר וידמן אב"ד מאסיף. ממלא מקומו בסענזשארץ. נספה בשואה.
- רבי משה זאב, ממלא מקומו בוואשערהעלי.
- חתנו רבי שלמה זלמן ליכנשטיין שימש כרבן של סקלי קרסטור (אנ'), סיגישוארה (שסבורג) ובקליאן (בעטלאן). נספה בשואה[14].
חיבוריו
- בינת יששכר, באתר אוצר החכמה, ובו לקט דברי מוסר מתוך "יערות דבש" לר' יהונתן אייבשיץ,[15] סאין תרפ"ד (נדפס בשנה שלאחר פטירתו בידי בנו).
- בונה סוגיות – שו"ת וחידושים, ברוקלין תשל"ט וניו יורק תשמ"א
- קאהן, ישכר בער, שוא לכם משכימי קום, תרפא, באתר היברובוקס
- קונטרס שוא לכם משקימי קום, נגד הציונות
לקריאה נוספת
- יצחק שמעון פדר, משפחות רבנים אין אונגערין - ח"ג, פרק קצ"ה, בני ברק תשנ"ו
- הרב ר' יששכר בער במוהר"י קאהן', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 271
- הקדמת נכדו הרב משה הלל קאהן לשו"ת בינת יששכר – ניו יורק תשמ"א
- 'ר' יששכר בער ב"ר יעקב כהן קאהן', בתוך: יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' 123–124
- ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב, ירושלים תשע"ב, עמ' 545
קישורים חיצונים
- ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה - ב, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 545, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' יא ועמ' 245
- ^ לאחר נישואיו לאלמנת רבה של העיר.
- ^ על פי הכתוב במצבה.
- ^ 'ארד'ו-סאנט-ג'ורג' (ערדא-סענדזשארץ)', בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 46
- ^ אז נמלט לוואשרהלי בשל מלחמת העולם הראשונה.
- ^ יהודה שוורץ, מורשת רבני הונגריה, חדרה תשמ"ז, עמ' 105–206
- ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' רה-רו; בינת יששכר, יו"ד סי' נה-נו
- ^ על אודותיו ראו: הרב ישכר בעריש עסטרייכר, 'רבי גרשון מענדל קאהן הי"ד אב"ד ע. סענזשארץ', עלי זיכרון 41, כ"ג כסלו תשע"ח, עמ' נב-נז
- ^ הקדמת בניו לספר 'בינת יששכר'.
- ^ תל תלפיות, תרס"ד, עמ' 170 ([יב, יט] תמוז תרס"ד, עמוד אחרון)
- ^ יקותיאל צבי זהבי, בימי מצור ומצוק, ירושלים תשנ"ג, עמ' 81–82
- ^ יהודה שוורץ, מורשת רבני הונגריה, חדרה תשמ"ז, עמ' 105–206
- ^ ראו: מארמארוש – ספר קהילה, תל אביב תשמ"ג, עמ' 387
- ^ 'ר' שלמה זלמן ב"ה יהודה ליכטנשטיין', בתוך: יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' 147
- ^ לקט זה נדפס בנפרד מחדש תחת הכותר "לקוטי מוסר מספר יערות דבש" בארצות הברית תשל"ה ובני ברק תשמ"ה
