רבי מאיר קריסטינפולר
 | |
| לידה |
ה'ת"ק זולקבה |
|---|---|
| פטירה |
ט"ז בניסן ה'תקע"ה (בגיל 75 בערך) ברודי |
| מקום קבורה | בית הקברות הישן בברודי |
| מקום פעילות | בילקאמין, גלינא וקריסטינפולי, ברודי והגליל |
| רבותיו | רבי נפתלי הירץ, רבי שמעלקא מניקלשבורג |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא, המגיד מקוזניץ, רבי צבי הירש קרא, רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי משה טייטלבוים |
| חיבוריו | יד המאיר |
| אב | רבי צבי הירש אב"ד בילקמין |
| צאצאים | בנו רבי יחיאל מיכל בן ציון, חתנו רבי משה אפרים אשכנזי |
רבי מאיר קריסטינפולר (הראשון) (ה'ת"ק – ט"ז בניסן תקע"ה) היה רבן של בילקאמין, גלינא וקריסטינפולי, ולאחר מכן רבה של ברודי והגליל. ומחבר הספר "יד המאיר".
ביוגרפיה
נולד בזולקבה לרבי צבי הירש[1] אב"ד בילקמין[2] וחבר בית הדין בלבוב[3]. בצעירותו למד בזולקווא אצל רבי נפתלי הערץ[4], יחד עם רבי מרדכי מארדוש מפאריצק ורבי יוסף יוזפא שטרן. תכנן יחד עם כמה מחבריו לנסוע ללמוד אצל רבי יהונתן אייבשיץ אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. כן למד בישיבתו של רבי שמעלקא מניקלשבורג יחד עם רבי משה לייב מסאסוב. על אף האמור – לא הזדהה עם תנועת החסידות[5].
נישא לבת הגביר ר' אברהם ב"ר שכנא, ממנה נולדה בתו שרה, אשת רבי משה אפרים אשכנזי אב"ד קאליש. לאחר נישואיו כיהן כרב בבילקאמין, גלינא וקריסטינפולי (krystynopol).
לאחר פטירת אשתו הראשונה, עזב את הרבנות בקריסטינפולי, לטובת הקלויז בברודי, שם למד ולימד את תלמידיו. בברודי נשא את בת רבי אברהם יקותיאל זלמן רפפורט מברודי (רבי זלמן פערל'ס) בתנאי שילמד ולא יקבל עליו תפקיד רבנות. אך זמן קצר לאחר מכן, בשנת תקמ"ט, התיר לו חמיו את נדרו, וכך החל לכהן כרב העיר ברוד.
לאחר שגם אשתו השניה נפטרה, ללא ילדים, נשא בשלישית את בתו של רבי יהודה לייב ברנשטיין רבה של זבריז' ורב המדינה הרשמי. כעבור מספר שנים שלא נפקדה – הפצירה אשתו ברבי משה לייב מסאסוב שיברכה, ואכן בזקנותו, בשנת תקס"ב, נולד בנם רבי יחיאל מיכל בן ציון. לפי מסורת אחת – נולד להם מידי שנה בן זכר, אך הם היו נפטרים בקטנותם. ולאחר פנייתם של החסידים בעיר – הסכימו להזמין את רבי משה לייב מסאסוב לסנדק, ובברכתו האריך הילד ימים. מאוחר יותר נולדה לו בת נוספת[6]
אם כי יש המפקפקים בכך וסבורים כי לא היה חתנו של רבי יהודה לייב ברנשטיין, וכי בנו רבי יחיאל מיכל נולד מאשתו השניה בתו של רבי זלמן פערל'ס, וכי לא נישא כלל בשלישית[7].
רבנותו
לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בבילקאמין, אחר כך מונה לרבה של גלינא[8], ומשם עבר לכהן כרבה של העיר קריסטינפולי (krystynopol), והמיר את שם משפחתו על שם עיירה זו. רבי מאיר עצמו, כמו חלק מבני גליציה, ניכה את האות ט' משם העיירה, כדי שלא תישמע כשם נוצרי[7].
בשנת תקמ"ז, כרבה של קריסטינפולי היה מהרבנים שסידרו גט בברוד בביתו של רבי יעקבקא לנדא, יחד עם רבי משה מינץ מאובן-ישן, גט שעורר סערה לאחר שרבי יוסף גינזבורג מזולקאווא קרא תגר על כשרותו[9], והיא שקטה לאחר הכרעתו של הנודע ביהודה כדבריהם.
לאחר שרב העיר ברודי רבי צבי הירש מזאמושטט עבר לגלוגא, נחלקו בני העיר בבחירת מחליפו, כאשר יש שצידדו ברבי יעקבקא לנדא, ואחרים בחרו ברבי מאיר. תחילחה אושרה מועמדותו של רבי יעקבקא, ורק לחאר לחצים כבדים מצד תומכי רבי מאיר בוטל האישור הקודם וכהונתו של רבי מאיר אושרה, וכך מונה בשנת תקמ"ט (1789) לכהן כרבה של ברודי והגליל. נהג לחתום את שמו כ"אב"ד בראד והקרייז".
התכתב עם גדולי דורו שכיבדוהו והעריצוהו, ביניהם: רבי יחזקאל לנדא[10], המגיד מקוזניץ, רבי צבי הירש קרא. כמו כן רבי חיים מרדכי מרגליות, ורבי משה טייטלבוים נתנו תוקף לפסקים מסויימים רק אם רבי מאיר יסכים עמהם[7]. הסכמותיו עיטרו ספרים רבים בדורו.
מסופר שנהג להתענות משבת לשבת. רבי משולם נתן מרגליות סיפר כי פגשו פעם שאכל מעט בסתר ביום רביעי. ולפליאתו סיפר לו שרבי משולם זושא מאניפולי ביקר פעם בעיר, ולאחר שרבי זושא כיבדו לטעום – סירב משום תעניתו הקבוע. לאחר הפצרות רבות אמר לו רבי זושא – שמעתה לא תתענה משבת לשבת אפילו פעם אחת. ומאז כל שבוע ביום רביעי מרגיש הוא צורך מיידי לטעום דבר מה[11].
נוסח המצבה
|
|---|
|
נפטר יום שני של פסח תקע"ה |
נפטר ביום שני של חג הפסח, ט"ז בניסן תקע"ה, ונטמן בבית הקברות הישן בברודי. כיום נמצאת מצבתו בבית הקברות החדש בעיר, ויש ששיערו שבעת שנחרב בית הקברות הישן – העבירו את מצבתו, ואולי אף את קברו לבית הקברות החדש[7].
בנו רבי יחיאל מיכל היה עדיין בצעירותו, ולכן מינו במקומו את רבי אריה יהודה לייב תאומים, ורק לאחר פטירתו בשנת תקצ"א מונה רבי יחיאל מיכל לרבה של ברוד.
גדולי דורו הספידוהו, ביניהם: רבי אפרים זלמן מרגליות[12], רבי צבי הירש הורוביץ[13], רבי משה זאב וולף מבילאסטוק[14] ורבי יהושע העשיל באב"ד מטרנופול.
השאיר אחריו חידושים רבים בכתב יד, מהם נדפס חיבורו "יד המאיר" על התלמוד (ורשא תרל"ד)[15].
לקריאה נוספת
- נתן מיכאל גלבר, תולדות יהודי ברודי, ערים ואמהות בישראל ו', "ברודי", הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ו, עמ' 165
- משה אהרן רינגל, הגה"ק רבי מאיר קריסנאפאלער זצוק"ל, בתוך "אור הצפון" קובץ צ"ד, ניסן תשע"ז, עמ' כח-מד.
- ישכר בעריש וייס, רבי מאיר קריסנאפאלער, בעלון עלים לתרופה, גליונות תתקנו-תתקנז.
קישורים חיצוניים
- ספרו יד המאיר, ורשא תרל"ד, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ בן רבי משה בן רבי גבריאל
- ^ לעיתים: ביאליקמין, ביאלה-קאמיין; בפולנית: Biały Kamień. ראו דף על אודותיה, באתר jewishgen בפנקס קהילות פולין, בהוצאת יד ושם (באנגלית)
- ^ נולד בשנת ה'ת"פ, ונפטר י"ט באב תקנ"ג ונטמן בלבוב.
- ^ גיסו של רבי יוסף בנימין זאב וולף, אב"ד שינאווא, בעל ה"אור יקרות"
- ^ נח גרין, היכל הבעש"ט, "סודו החסידי של הסוד ברית יצחק", גליון לג ניסן תשע"ב, עמ' פה.
- ^ כפי שכותב ביום ב' דראש חודש אלול תקע"ד, חודשים ספורים לפני פטירתו, כי הוא טרוד בנשואי בתו.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 משה אהרן רינגל, "הגה"ק רבי מאיר קריסנאפאלער זצוק"ל ", קובץ "אור הצפון", עמ' כח-מד
- ^ כך מופיע בזכות אבות, חלק ו' עמ' שיא. אך יש המפקפקים שהכוונה לרבי מאיר אחר, שהיה מאוחר יותר מנכבדי העיר ברודי. ראו אור הצפון שם.
- ^ יש להבדיל בין גט זה לפרשת הגט מברודי בשנת תקכ"ו, שפילג בין הנודע ביהודה לבין מחותנו רבי יצחק מהמבורג, שנה לפני סערת הגט מקליווא.
- ^ בקשר לגט שסידר בנו של הנודע ביהודה בברודי.
- ^ עדות בנו רבי יעקב מרגליות, קבוצת יעקב, דף נו
- ^ בתאריך ו' באייר תקע"ה, בבית הכנסת הגדול בברוד. ההספד נדפס בקונטרס "מספד רב", ולאחר מכן בסוף ספרו "בית אפרים" יורה דעה סימן עח.
- ^ בן רבי פנחס הורוביץ בעל ההפלאה. הספידו בכ"ח באב תקע"ה. ההספד נדפס בספרו "לחמי תודה", אפענבאך תקע"ו, דף קס.
- ^ הספידו בבית המדרש הגדול בטיקטין בחודש תשרי תקע"ו. ההספד נדפס בספרו "אגודת אזוב", בילאסטוק תקפ"ד, אלון בכות דרוש שישי.
- ^ כתב היד של הספר היה בידי רבי משה אפרים, והוצא לאור על ידי נכדו, הרב יקותיאל, בן לבנו הרב חיים צבי, כמובא בהקדמה והסכמות לספר.