רבי משה אפרים אשכנזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה אפרים אשכנזי
מקום קבורה קאליש
פטירה י"ז בתמוז תקצ"א
מדינה פולין
מקום פעילות בורשטין וקאליש
השתייכות חסידות סאסוב
תחומי עיסוק רב, אב בית דין
רבותיו רבי משה לייב מסאסוב
חיבוריו סמיכת משה ועטרת משה

רבי משה אפרים אשכנזי (נפטר בי"ז בתמוז תקצ"א) היה רב ואב בית דין חסידי, רב הערים בורשטין וקאליש.

ביוגרפיה

נולד לרבי מרדכי אשכנזי מבורשטין בן רבי נתן מברודי בן ה"חכם צבי", נשא את שרה בתו של רבי מאיר קרינסנאפולר אב"ד בראד מחבר הספר "יד המאיר"[1].

לאחר נישואיו התגורר ליד חמיו בברודי ולמד בקלויז המפורסם, שם נתקרב גם לרבי משה לייב מסאסוב הסמוכה לברודי. לימים נתמנה לכהן כאב"ד בורשטין שבגליציה. בו' בשבט תקפ"א מונה בהמלצת בן דודו רבי יעקב לורברבוים ה"חוות דעת" לרב העיר קאליש בפולין וארבע עיירות הסמוכות לה.

לחם נגד המשכילים שרצו לפתוח בית ספר בעיר.

בשונה מרוב תושבי העיר שלא היו חסידים, הייתה הנהגתו כחסיד, ובדומה לאדמו"ר היה מקבל "קוויטלעך". הוא אף חילק סגולות והבטחות, ויצר סביבו אוירה של חצר חסידית.

התכתב עם גדולי הדור, ושרדה תשובה הלכתית אחת שמוענה אליו בשו"ת חידושי הרי"ם[2], ובשו"ת אדרת אליהו[3]. פעם אחת נסע לפוזנא לשוחח בלימוד עם רבי עקיבא אייגר[4].

בשנת תקצ"א פרצה מגפת כולרה בפולין, רבי משה אפרים נדבק בה ונפטר בי"ז בתמוז.

כתב שני ספרים על הש"ס, סמיכת משה ועטרת משה והם אבדו בשנות השואה. כמה מחידושיו נדפסו בקובץ שפתי צדיקים[5].

משפחתו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • הרב ישכר בעריש ווייס, עלים לתרופה פרשת בלק תשפ"א גליון א'רע"א.
  • ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, בערכו, עמ' מ.

הערות שוליים

  1. ^ כתב היד של הספר היה בידי רבי משה אפרים, והוצא לאור על ידי נכדו, הרב יקותיאל, בן לבנו הרב חיים צבי, כמובא בהקדמה והסכמות לספר.
  2. ^ חושן משפט סימן א.
  3. ^ לרבי אליהו גוטמכר מגריידיץ, חלק ב' סימן יג.
  4. ^ ספר 'חוט המשולש החדש' דרוהוביטש תרס"ח, חלק ב' דף סט בהערה.
  5. ^ מכון שפתי צדיקים, קובץ שפתי צדיקים, קובץ ה', ירושלים תשנ"ג, עמ' י-יב
  6. ^ נחלקו הדעות אם היה בנו של רבי משה אפרים, או נכדו, בנו של רבי משולם זלמן. בקובץ שפתי צדיקים נטען שהיות ושם אשת רבי משולם זלמן מופיע כ"הינדא", ואילו שם אמו של רבי שמואל מופיע במכתב הרב מאפטא כ"שמואל בן שרה" - כשם אשת רבי משה אפרים, הרי שרבי שמואל היה בנו ולא נכדו.
  7. ^ יצחק אלפסי, הרב מאפטא', עמ' 165