רבי מנחם מנדל מרגליות
| מקום פעילות | פינטשוב; שידלוב; פשמישל; |
|---|---|
| פטירה | כ"ג בניסן ה'תי"ב |
| תחומי עיסוק | רב |
| תקופת פעילות | ה'תע"ה–ה'תי"ב |
| רבותיו | רבי יואל סירקיש - הב"ח |
| בת זוג | שיינדל (בזוו"ר) |
| אב | רבי יואל פייבוש שטנגן |
| אם | פרדכי |
| חותנים | רבי משה מרדכי מרגליות; רבי משה חריף; |
| חתנים | רבי יצחק כ"ץ; רבי מרדכי ז"ק; |
רבי מנחם מנדל מרגליות (שטנגן) (? - כ"ג בניסן[1] ה'תי"ב) רב הערים פינטשוב, שידלוב ופשמישל. על אף שאינו צאצא ישיר לראשי משפחת מרגליות, חלק גדול מהמשפחה מסתעפת מצאצאיו.
קורות חייו
נולד באזור דוכסות ייליך לרבי יואל פייבוש שטנגן, ולפרדכי[2] בת רבי אברהם סלניק רב הערים טרנופול, בריסק ווינה, בן רבי בנימין אהרן סלניק מחבר הספר משאת בנימין[3]. למד בבחרותו בקראקא.
נשא את שיינדל בת רבי משה מרדכי מרגליות מקראקא, אחר שנפטרה בי"ב בניסן ה'שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף אב"ד קרמניץ ולבוב.
רבי מנחם מנדל היה תלמידו של רבי יואל סירקיש - הב"ח[4][5]. בערך בשנת ה'שע"ה מונה לכהן כרב בפינטשוב, שם כיהן עד בערך שנת ה'שצ"ד[4]. באותו תקופה מונה לכהן כרב בשידלוב[6]. בה'ת"ג נבחר לרבה של פשמישל, שם כיהן עד ה'ת"ח.
בשנת ה'ת"ד נקרא לכינוס שהתקיים על ידי ועד ארבע ארצות ביריד גראמניץ בלובלין בכדי ליישב את הסכסוך שפרץ בינם ובין פרנסי יהודי ליטא[7].
בפרעות ת"ח ת"ט נמלט לקראקא. בשובו מקראקא גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו[8].
בשנת ה'ת"י נתן היתר לעגונה יחד עם רבי יום-טוב ליפמן הלר - בעל ה'תוספות יום טוב'.
נפטר באסרו חג של פסח[1] ה'תי"ב ונקבר בפשמישל. בשנת ה'תרמ"ט נערכו חפירות בבית הקברות הישן בפשמישל והתגלתה מצבתו של רבי מנחם מנדל ועליה נכתב "מנחם מנדיל בן הרבני החסיד יואל פייוויש שטנגן זצ"ל".
משפחת מרגליות
הוא לא השתמש מעולם במשפחת "מרגליות" כשם משפחה. היה חותם בשם 'מנחם מנדל אשכנזי'[9] או 'שטנגי'[10], אך בסוף ימיו קראו לו בשם 'מרגליות'[11] כשם משפחתו של חותנו הראשון. אחר פטירתו שינו בניו את שם משפחתם ל'מרגליות' כשם אבי אמם. יש אומרים שהסיבה לכך הוא משום שספר יחוסו של רבי מנחם מנדל נשרף בפרעות ת"ח ת"ט[12].
צאצאיו
בניו מזיווג ראשון:
- רבי יואל פייבוש.
- רבי משה, רב העיר טרניגרד (מצאצאיו: רבי צבי הירש מרגליות מיאזלובייץ; רבי צבי הירש מרגליות מלובלין; רבי בצלאל מרגליות; רבי מאיר מרגליות מחבר הספר 'מאיר נתיבים'; רבי משה אברהם אבוש מרגליות; רבי יצחק דוב מרגליות; רבי שמואל מרגליות).
- רבי אליעזר, רב העיר לובומלא (מצאצאיו: רבי מרדכי מרגליות; רבי מנחם מאניש מרגליות; רבי אלכסנדר סנדר מרגליות; רבי אפרים זלמן מרגליות; רבי חיים מרדכי מרגליות).
- רבי אליהו, מילא את מקום אביו כרב העיר פשמישל, נפטר זמן קצר אחר אביו, עוד בטרם הוקמה מצבה על קברו, ונטמנו שניהם תחת אותה מצבה.
- רבי נחמן, רב העיר מזריטש דליטא.
- רבי מרדכי.
- רבי שמואל.
- (יש אומרים שהיה לו עוד בן - רבי ישראל, נשא את בת רבי אברהם מטיסמניץ[13]).
בנותיו מזיווג שני[14]:
- איידל, אשת רבי יצחק כ"ץ, רב העיר לובלין, בן רבי נפתלי כ"ץ (בנם הוא רבי נפתלי כ"ץ מחבר הספר 'סמיכת חכמים').
- פריידל, אשת רבי יהודה.
- אשת רבי מרדכי ז"ק, רב העיר ברז'אן, בן רבי מאיר ז"ק.
- אשת רבי אברהם, בן רבי מרדכי אב"ד רישא.
- אשת רבי צבי הירש בן רבי שמשון, רב העיר קרוטושין.
- אשת רבי אברהם, דומ"ץ בפרעמישלא.
- אשת רבי יוסף, בן רבי אברהם מטיסמניץ.
קישורים חיצוניים
- רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא בבלוג "תולדות ושרשים - עצי משפחה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים מאיר וונדר, הרב מנחם מנדל מרגליות מפרמישלא, בתוך "אלף מרגליות", עמ' 12, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ידוע שנפטר באסרו חג, אך היות ואסרו חג בחוץ לארץ הוא יום אחרי אסרו חג בארץ ישראל, לכן לא יודעים אם מדובר באסרו חג של ארץ ישראל (כ"ב בניסן) או של חוץ לארץ(כ"ג בניסן); ראו רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא.
- ↑ יוסף כהן צדק, שם ושארית, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
- ↑ יונתן בלייער, משאת בנימין (מהדורת זכרון אהרן), עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
יש האומרים שרבי אברהם היה חמיו של בנו רבי יואל פייבוש. - ^ 4.0 4.1 יואל יעקובוביץ'-אשכנזי, ספר זכרון לקהילת פינטשעוו, עמ' 113, רבני פינצ'ב לדורותיהם
- ↑ ראו שאלה ששאל אותו ומכנהו 'אדוננו מורנו ורבנו' - שו"ת הגאונים בתראי, עמ' ל"א.
- ↑ בשנת ה'שצ"ד כבר כיהן בשידלוב - כתב הסכמה מרבי מנחם מנדל על הספר אהבת ציון בשנת ה'שצ"ד.
- ↑ בפנקס מדינת ליטא נמצא פסק דין בחתימתו, בין החותמים היה גם ה'תוספות יום טוב'.
יואל יעקובוביץ'-אשכנזי, ספר זכרון לקהילת פינטשעוו, עמ' 114, רבני פינצ'ב לדורותיהם - ↑ יוסף כהן צדק, שם ושארית, עמ' 19, באתר אוצר החכמה
- ↑ אהבת ציון, הסכמה לספר מרבי מנחם מנדל.
- ↑ עיין חתימת שמו בבית חדש החדשות [שו"ת], עמ' קמ"ה, סימן ס"ד, באתר היברובוקס.
- ↑ דב בער שווארץ, משיב דברים - ב, עמ' קי"א, סימן כ"ג.
- ↑ יוסף כהן צדק, שם ושארית, עמ' 19, באתר אוצר החכמה.
- ↑ אהרן וואלדן, שם הגדולים החדש, עמ' ז., באתר אוצר החכמה
- ↑ מזיווג ראשון היו לו רק בנים ומזיווג שני רק בנות - נפתלי אהרן וקשטיין, מגילת יוחסין למשפחות רושגולד, מרגליות, אשדוד, תשס"ח, עמ' 25, באתר אוצר החכמה.