פינצ'וב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פינצ'וב
Pińczów
POL gmina Pińczów flag.svg
דגל פינצ'וב
Pinczow 20060722 1438.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה שוויינטוקז'יסקיהשוויינטוקז'יסקיה  שוויינטוקז'יסקיה
מחוז פינצ'וב
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 11,303 (2013)
קואורדינטות 50°32′N 20°32′E / 50.533°N 20.533°E / 50.533; 20.533
http://www.pinczow.com.pl/

פינצ'ובפולנית: Pińczów; ביידיש: פינטשעוו) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבפולין, על גדת נהר נידה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

ראשיתה של פינצ'וב במחצבה מהמאה ה-12, ובשנת 1241 נהרס היישוב שנבנה במקום בידי המונגולים. בראשית המאה ה-14 נבנתה ביישוב טירה גותית, ובשנת 1428 הוענקו ליישוב זכויות עיר.

באמצע המאה ה-16 הפכה העיר לאחד ממרכזי הרפורמציה הפרוטסטנטית בפולין קטן, ובשנת 1586 נרכשה בידי הבישוף מקרקוב פיוטר מישקובסקי. באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיר בידי גייסות האימפריה השוודית.

בחלוקת פולין השלישית בשנת 1795 נכללה העיר בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1867 הפכה העיר לעיר מחוז.

יהודי פינצ'וב

בית כנסת חרב בפינצ'וב

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בפינצ'וב הוא מהמאה ה-16.

בין רבני העיר[1]:

  • רבי מנחם מנדל מרגליות (שע"ה - שצ"ה) תלמידו של הב"ח.
  • רבי שמואל צבי הירש בנו של הב"ח.
  • רבי יצחק הכהן (סביבות שנת ת"ח).
  • רבי אשר ענזיל בן רבי צבי (סביבות תי"ג).
  • רבי יהודה לייב בן רבי חנוך (סביבות תל"ח).
  • רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ (סבו של רבי יהונתן אייבשיץ, תמ"ב),
  • רבי שאול בן רבי משה קצנלבוגן (חתנו של רבי יעקב שור רבה של בריסק, לפני כן כיהן כרבן של ברוד וחלם, החל מתמ"ט).
  • רבי שמעון וואלף בן רבי יעקב יעקיל (בהמשך כיהן כרבה של חמיילניק, מחבר הספר "כבוד חכמים" על עין יעקב ופירוש על התלמוד ירושלמי, סביבות תר"ס).
  • רבי זכריה מנדל קנטרוביץ בן רבי יעקב מקראקא (תע"ד - תע"ז).
  • רבי בנימין זאב וולף בן רבי שבתי (מחבר הספר "מסגרת השולחן", תע"ג).
  • רבי אליעזר בן רבי יהודה ראב"ד (מחבר הספר "דמשק אליעזר", תפ"א).
  • רבי נפתלי הירץ צינץ בן רבי משה יהודה לייב.
  • רבי יוסף בן רבי יהודה לייב משידלוב (היה מהמתווכחים עם המומר יאן שידלובסקי, ת"ק).
  • רבי שלמה בוכנר (מחבר הספר יקהל שלמה ובית שלמה, עד תקי"ג[2].
  • רבי ישראל (תקי"ד).
  • רבי יוחנן חריף (כיהן גם כראש ישיבה בפפד"מ).
  • משנת תקל"ג כיהנה שושלת רבנים למשפחת רפפורט רבי יצחק רפפורט בן רבי משה דובעריש (תקל"ג - תקל"ד, כיהן לפני כהן בסטבניץ).
  • אחיו רבי אברהם (-תקס"ט, כיהן לפני כן ברקוב, יוזפוף וסטבניץ).
  • רבי דובעריש בן רבי אברהם (- תקע"ב).
  • רבי דוב זאב (-תקצ"ג, לפני כן כיהן בשטקצין).
  • בנו רבי ישראל (תקצ"ט - תרי"ג, לפני כן כיהן בביחוב ואלכסנדר).
  • בנו רבי שאול (-תרנ"ה, לפני כן כיהן בסטבניץ).
  • בנו רבי שבתי (כיהן כראש ישיבת מחזיקי תורה).
  • אחיינו רבי שבתי שנספה במחנה זלצבורג.
  • רב נוסף שכיהן בעיר היה רבי אהרן בנו של מהרא"ל צונץ.

דמויות רבניות רבות יצאו מהעיר[3] בהן רבי יהונתן אייבשיץ.

בעיר פעלו מספר אדמו"רים בהם רבי אברהם מרדכי מפינטשוב תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק ושל החוזה מלובלין (פעל בעיר בין השנים תקל"ה - תקפ"ד), ורבי חיים מאיר פינקלר משושלת רדושיץ.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-4,300 יהודים, רוב תושביה, פעלו בה שלושה בתי כנסת גדולים, והתקיימה בה פעילות ציונית ופעילות של אגודת ישראל. בשל גילויי אנטישמיות בשנות השלושים של המאה ה-20 היגרו יהודים רבים מהעיר אל מעבר לים, וחלקם עלו לארצה.

בשואה

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים בספטמבר 1939, אלו החרימו את רכוש היהודים בה, הטילו על יהודי העיר הגבלות תנועה, וגייסו אותם לעבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה.

במאי 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בה, בו מתו רבים מהם ממגפת טיפוס הבהרות. בד בבד הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מיישובי הסביבה.

בתחילת אוקטובר 1942 נערכה בגטו שבעיר אקציית חיסול, בה אנשי ס"ס ושוטרים גרמנים שילחו את כ-3,300 היהודים שנותרו בגטו המקומי לגטו סנדומייז', כאשר משם שולחו בהמשך למחנה ההשמדה טרבלינקה. בשעת האקציה הוכו היהודים נמרצות, והחלשים והקשישים נורו בדרך. במיוחד התעללו הגרמנים בילדים ובנערות, ומעת לעת רצחו את אלו לעיני אמהותיהם. לאחר הגירוש הוכרזה פינצ'וב באופן רשמי כ"נקי מיהודים".

יהודים מעטים מהעיר הצליחו להימלט ממנה ליערות הסביבה, ואלו מביניהם ששרדו את המצוד שערכו אחריהם הגרמנים והאיכרים הפולנים, הצטרפו ליחידות פרטיזנים, בהן רובם נספו עד תום המלחמה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פינצ'וב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פי ספר יזכור לקהילת פינטשוב עמ' 113.
  2. ^ על פי דור דור ודורשיו
  3. ^ ראו בספר יזכור לקהילת פינצ'וב, עמוד 36.