רבי מנחם מנדל קרוכמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - א' בחשון ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר השו"ת שלו, "צמח צדק"[1].

תולדותיו

נולד בקרקוב. היה תלמידו של רבי יואל סירקיש (הב"ח). בצעירותו התמנה לדיין בעיר ורבו מינהו לראש ישיבה. לאחר שהחלו פרעות הקוזקים עזב ובשנת שצ"ו (1636) התמנה לאב"ד בקרמזיר שבמורביה. בהמשך כיהן בפרוסניץ ובשנת ת"ח החל לכהן כרבה של ניקלשבורג והגלילות, עד לפטירתו. בכהונתו זו תיקן תקנות רבות ברחבי מורביה בענייני הנהגת הקהילות וענייני מיסוי. בין תקנותיו הייתה תקנה למניעת הפקעת מחירי הדגים, שלא לקנות למשך תקופה דגים עד שיורידו את המחירים. עמד בראש האסיפה בדרז'ניץ בשנת תי"ט בה התייצב לטובת העניים והתנגד לראשי הקהילות והעשירים. כמו כן פעל בנושא היתר עגונות לאחר פרעות ת"ח ות"ט.

היה משיב גדול. אחת התשובות המפורסמות שלו היא בנוגע ל"דם יהודי אינו הפקר" - והצורך להשתתפות הקהילה בהוצאות על מנת להביא רוצחי יהודים על רקע לאומי ודתי לבית המשפט של המדינה, ואף להשתתף בהוצאות על מנת להשיג צדק מבית משפט כזה, למרות שזו "מסירה לערכאות"[2]. עמד בקשר מכתבים עם רבי יום טוב ליפמן הלר ("התוספות יום טוב"), רבי דוד הלוי סגל (בעל הט"ז, חברו ללימודים אצל הב"ח), רבי אהרן שמעון שפירא רבה של פראג ובוהמיה, ורבי יהושע העשיל ("המגיני שלמה").

רוב דברי תורתו אבדו בזמן הגירוש מווינה בשנת ת"ל (1670) או נשרפו בשריפה בניקלשבורג בשנת תע"ט (1719). ספרו החשוב הוא "צמח צדק", שו"ת על כל השולחן ערוך.

את מקומו ברבנות ניקלשבורג מילא תלמידו וחתנו (בזיווג שני) רבי גרשון אשכנזי. לאחר מעברו של רבי גרשון לווינה, כיהן ברבנות ניקלשבורג בנו של רבי מנחם מנדל.

ילדיו

  • בנו רבי אריה יהודה ליב, רבה של טריביטש, ומאוחר יותר רבה של ניקלשבורג משנת ה'תל"א עד שנת ה'תמ"ד.
  • חתנו רבי גרשון בן רבי יצחק אוליף אשכנזי, רבה של פרוסטיץ. ממלא מקום חותנו בניקלשבורג.
  • חתנו רבי דוד בן רבי ישראל איסרל, רבה של טריביטש.
  • חתנו רבי אהרן יעקב בן רבי יחזקאל, רבה של ניקלשבורג משנת ה'תכ"ה עד שנת ה'תל"א.

ספריו

לקריאה נוספת

"תולדות רבינו", בתוך: שו"ת צמח צדק, ישראל תשס"ח, עמ' 19-37.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק הקדמון" להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי מחב"ד.
  2. צמח צדק, סימן קי"א
  3. הודפס כנראה בתחילת השנה העברית