רבי מרדכי מיירנץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הרב מרדכי מיירנץ
אין תמונה חופשית
לידה ט"ו באייר תרפ"ח
לודז', פולין
פטירה ט"ז באלול תשע"ט
ישראל
כינוי ר' מוטל
השתייכות גור
תחומי עיסוק מחנך
תפקידים נוספים חבר הנהלת אגודת ישראל בתל אביב
חיבוריו "על משכנות הרועים"
בת זוג טובה
אב רבי צבי הירש

הרב מרדכי (כונה: ר' מוטל) מיירנץ (ט"ו באייר ה'תרפ"חט"ז באלול תשע"ט), היה מחנך ומשפיע וממעתיקי השמועה בחסידות גור.

ביוגרפיה

נולד בט"ו באייר ה'תרפ"ח בעיר לודז' הפולנית לרבי צבי הירש שהיה מנגידי ומקורבי חצר גור. חתן הנגיד רבי לוי כהן, מחשובי וגדולי החרשתנים בעיר הטקסטיל לודז', אביו של רבי אשר כהן מחבר ספר מעדני מלך על משלי.

בשנות השואה היה בגטו לודז', שם נהרג אחיו ישראל יהודה ואביו נפטר ממחלת הטיפוס שחוללה שמות בגטו. משם נדד לסאנוק שם התגורר אחיו הבכור נחמיה חתן הרב טוביה הורביץ רב העיר. כן היה במחנה הריכוז 'פלאשוב'.

לאחר מכן הסתתר אצל משפחה פולנית בריישא ביחד עם אמו ואחיו, באמצעות ניירות מזויפים. לאחר השואה עלה עם אמו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.

נישא בתמוז תשי"א לטובה, בת רבי העניך שלעסר.

היה למלמד בתלמוד תורה סיני, ולאחר מכן התמנה כמנהל חינוכי בתלמוד תורה מסורת אבות בבני ברק, ובמרוצת השנים נעשה לאחד מזקני העדה ומהמחנכים הבולטים בחסידות גור, ורבים מהצעירים והצורבים ינקו מפיו תורה וסיפורי חסידים מהדור הקודם אשר אותם הוא הנחיל לדורות הבאים.

היה ממייסדי תלמוד תורה מסורת אבות 'פני מנחם' בבני ברק ומנהלה הרוחני שנים רבות, וכן שימש חבר בוועידת החינוך של אגודת ישראל עוד משנת תשי"ד, וכן חבר הנהלת אגודת ישראל בתל אביב יפו.

היה בקי במגוון מקצועות בתורה[1]. כתב מאות מאמרים בהמודיע. כן כתב סיפורים בירחון בית יעקב-לוין ועוד מאמרים ב"דגלנו".

בתשנ"ט הודפסו השיחות שנשא בישיבת 'בית ישראל' אשדוד בשנת תשנ"ו, תחת השם 'על משכנות הרועים'[2].

בתשפ"א יצא לאור על ידי משפחתו הספר 'על משכנות הרועים', המכיל ליקוט של מאמרים ומכתבים אשר נכתבו על ידו במשך השנים במוסר חסידות, הגות ומחשבה.

הערות שוליים

  1. ^ המודיע, ט"ו באלול תש"פ, עמ' ח, מאמר 'דע את אלקי אביך'.
  2. ^ ספר 'על משכנות הרועים' באתר אוצר החכמה.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.