רבי משה קמחי
רבי משה קמחי (1127 בקירוב - 1190) היה מדקדק, פרשן מקרא ופייטן במאה ה-12. קמחי היה בנו של רבי יוסף קמחי ואחיו הבכור של רבי דוד קמחי (רד"ק). קמחי נולד בספרד וחי בפרובנס שבדרום-צרפת, אזור שהושפע מהתרבות היהודית-ספרדית. שנת לידתו אינה ידועה בבירור. נודע כי הוא גידל וחינך את אחיו הקטן, דוד קמחי, והשפיע עליו בדרך הפרשנות.
חיבוריו
כמו אביו, רבי יוסף קמחי, גם משה קמחי כתב פירושים למקרא על דרך הפשט וכיום יש בידינו פירושיו לספרי משלי, איוב, עזרא ונחמיה. בנוסף לפירושים אלה כתב קמחי שני חיבורים בנושא הדקדוק העברי: "מהלך שבילי הדעת" (ר"ת משה)[1] - ספר ללימוד יסודות הדקדוק ונטיית הפועל, והספר "שכל טוב". פירושיו למקרא מבוססים על הדקדוק, אם כי הוא שילב בהם גם פילוסופיה של ימי הביניים.
השפעתו בתחום הדקדוק
בעוד מבחינה תאורטית נשען רמ"ק על העקרונות המבוססים של חיוג' וממשיכי דרכו, דוגמת ההכרה בשורש השלשי, הבחנה ביו שורשים שלמים לעלולים, מיון מרכיבי הפועל לגוף, זמן, מין ומספר, ועוד, שימש רמ"ק כפורץ דרך מבחינה פדגוגית והתווה את דרכה של הוראת העברית למשך שנים רבות, כולל עד ימינו ממש.
נקודות עיקריות בהן השפיע רמ"ק על הוראת הדקדוק:
- בשונה מקודמיו אשר סיכמו את כללי הנטייה של הפועל באמצעות כללים מנוסחים, השתמש רמ"ק לשם כך בטכניקה של פרדיגמות מדגימות אותן סידר באופן נפרד לפי הגזרות השונות. שיטה זו הפכה לשיטה העקרית של הוראת הנטייה של הפועל והשם.
- סדר הבניינים אותו קבע: קל, נפעל, פיעל, פוּעל, הפעיל, הפעל, (פּוֹעֵל), התפעל. זהו הסדר הנוהג עד היום (אם נתעלם מבניין פּוֹעֵל הקדום), כידוע.
- השימוש בשורש פק"ד כשורש מדגים למשקלי שמות העצם (כיום נהוג להשתמש בשמות בשורש קט"ל).
נקודות עיקריות אלו נקלטו בספרו הפופולרי של אחיו הצעיר ר' דוד קמחי (רד"ק) 'מכלול' והתפשטו משם עוד יותר.
עדות להשפעתו הרבה בתחום ההוראה היא היות ספרו "מהלך" ספר הדקדוק העברי הראשון שנדפס (מנטובה רמ"ח)[2] והמספר הרב של המהדורות שנדפסו ממנו (עשרים במספר לפחות)[3].
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי משה קמחי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1158-1157, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי משה קמחי על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • רבי יהודה אבן קריש • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
| מדקדקי העברית בימי הביניים | |
|---|---|
|
