רבי יצחק אבן גיאת
| פטירה | קורדובה, נקבר בלוסינה. |
|---|---|
| השתייכות | רבני ספרד |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט, שירה |
| רבותיו | ייתכן שרבי שמואל הנגיד |
| תלמידיו | רבי משה אבן עזרא, רבי יוסף אבן סהל ורבי יוסף אבן צדיק. |
| חיבוריו | פירושים לספרי מקרא, "הלכות כלולות" (שם משוער), "ספר הנר" על התלמוד (בערבית), תשובות, פיוטים ושירים. |
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.
זיהוי
החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים, האות י, סימן שיב) כותב כי הרי"ץ גאות הוא בן דורו של הרי"ף ובאותו הדור היו חמישה חכמים ששמם הפרטי היה יצחק. כמו כן הוא מפנה לספר שלשלת הקבלה שכתב שהרי"ץ גאות היה בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם. החיד"א שלל נחרצות דעה זאת (שאף הובאה בספר סדר הדורות) ולדבריו זוהי טעות בזיהוי. החיד"א מסביר כי בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם הוא ר"י הזקן מבעלי התוספות, בנו של רבינו שמואל, שאף שמו יצחק.
כתביו
רבי יצחק היה פוסק מהדור השני לראשונים, ראש ישיבת לוסינה ומגדולי פייטני ספרד. כתב חבורים רבים בהלכה ובלשון, ופירושים למקרא. תלמידו רבי משה אבן עזרא כותב עליו: " התחיל לחבר הרבה ספרים בתורתנו הקדושה ובענייני הלשון, ורק מעט הספיק לגמור"
הרי"ץ גיאת חבר ספר הלכות אשר הראשונים מביאים ממנו הלכות רבות. לאור העובדה שההלכות המוזכרות בשמו נוגעות לסדרים מועד, נשים ונזיקין מניחים שחיבורו הקיף לפחות את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה. משערים שהספר נקרא 'הלכות כלולות'. חלק מן הספר העוסק בהלכות שבת, מועד, תענית ועוד, יו"ל בשני חלקים על ידי יצחק דוב במברגר עם פירוש בשם "יצחק ירנן" בפירט, האחד בה'תרכ"א ונקרא בשם "שערי שמחה" או בשם "מאה שערים".
עוד פירש ותירגם את ספר קהלת המצוטט על ידי הרד"ק, אשר עליו כתב הרשב"א שהוא "פירוש נאה בקהלת מראה ענייני החכמה ופיוטים" ונדפס בליידן ה'תרמ"ד.[1] כמו כן חיבר גם פירוש לתלמוד בשם 'ספר הנר' (ובערבית 'כתאב אל אלסראג'), אך חיבור זה אינו מצוי כיום[2]. השתמש בכתביו בגמרא, בתלמוד ירושלמי, בתוספתא, ובהלכות ותשובות הגאונים. מספר תשובות שלו קיימות גם כיום.
עסק רבות בשירה ובפיוט. מצויים כיום לא פחות משלוש מאות שירים שכתב. במחזור של קהילת טריפולי הוכנסו כמה מפיוטיו. פיוטיו נכנסו למחזורים של קהלות צפון אפריקה ובמיוחד למחזור טריפולי 'שפתי רננות'. תלמידו רבי משה אבן עזרא שמכנהו בשם "בעל המליצה והשיר" כתב עליו: "הוא היה מעיין המליצה ומקור הצחות, מושל במכמני הלשון העברית ומולך על הלשון הסורסית".
כתב גם פירוש לאבות, אשר הרשב"ץ מביא מדבריו וגרסאותיו בספרו מגן אבות. והראר"ז כתב בהערות מכאן שר"י ן' גיאת כתב פירוש לאבות.
כן חיבר פירוש על התורה ונזכר באבן עזרא על התורה[3].
תלמידיו
העמיד תלמידים רבים, ביניהם:
| תקופת חייו של רבי יצחק אבן גיאת על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- הרב מאיר מאזוז - "מגדולי ישראל" ח"א עמוד י"ג.
- ש. אברמסון, "לפירוש רב יצחק אבן גיאת לקהלת" קריית ספר נ"ב, תשל"ח. [על פירושו לקהלת]
- ש. פינס, תרביץ ל"ג , תשכ"ד עמ' 212 -213 [על פירושו לקהלת]
קישורים חיצוניים
- רבי יצחק אבן גיאת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מאמר עליו מאת פרופ' אפרים חזן באתר הזמנה לפיוט
- גמר לשמע ישראל (פיוט), באתר "דעת"
- פזמון (פיוט), באתר "דעת"
- קטעים מיצירתו, באתר "דעת"
- שערי שמחה חלק א' באתר הספרים העברי
- שערי שמחה חלק ב' באתר הספרים העברי
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן אשר (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
הערות שוליים
- ↑ בש"ות הרמב"ם ובספר "מלחמות ה'" של רבי אברהם בן הרמב"ם משמע שפירש כמה מספרי המקרא והמשנה.
- ↑ כשמובא משמו בספר "העיטור" מוזכר שחיבר ספר "הנר"
- ↑ דברים, י, ו.
| מפרשי המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • רבי אברהם בן הרמב"ם | |
| פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני אלג'יר | רבי יהודה אבן קריש | |
