רבי נחום שיינין
 | |||
| מדינה |
 ישראל | ||
|---|---|---|---|
| מקום מגורים | בני ברק | ||
| השתייכות | ליטאים | ||
| פטירה |
11 ביוני 2026 כ"ו בסיוון ה'תשפ"ו | ||
| בת זוג | טובה | ||
| אב | מנחם | ||
| אם | צפורה | ||
| |||
| |||
| |||
רבי נחום שיינין היה דיין בבית הדין הרבני הגדול, רב בית הכנסת "היכל משה יצחק" בבני ברק, ואב בית דין תל אביב לשעבר.
נולד לרב מנחם מנדל שיינין - משגיח רוחני בישיבת רחובות[1] ולציפורה. למד בישיבת אור ישראל[2] ובישיבת פוניבז'. נישא לטובה לבית משפחת כהן. גר בבני ברק.
שימש כאב בית הדין הרבני האזורי של תל אביב, עד לשנת ה'תשס"ז (2007). החל משנת ה'תשס"ח (2008) שימש כחבר ודיין בבית הדין הרבני הגדול. שימש כראש כולל "טוב התורה" וכרב בית הכנסת "היכל משה יצחק" בבני ברק.
תמך בשחרור גלעד שליט בכל מחיר[3].
החל משנת ה'תש"פ (2020) יוצא לאור מדי שבוע גיליון עם דברי תורתו בשם "משא נחום"[4]. מידי פעם מאוגדים מספר מאמרים לקונטרס אחד[5].
בניו, שמעון ואברהם מנהלי "מכון אוצר הירושלמי" בבני ברק. אחיו הצעיר הוא הרב יוסף שיינין, הרב האשכנזי של העיר אשדוד.
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב נחום שיינין, באתר בינינו
- שיעורי רבי נחום שיינין באתר קול הלשון
- נאומים של הרב נחום שיינין, באתר "נצח ישראל".
הערות שוליים
- ↑ תמר אבידר, המחבוא בארגז הכביסה, מעריב, 6 באוגוסט 1982
- ↑ ב. ראם, התלמידים שדבוקים ברב ארבעים שנה, מוסף שבת קודש 31, עמ' 7, פרשת נשא ה'תשע"ז, באתר אוצר החכמה
- ↑ לשחרר את גלעד בכל מחיר, באתר "כיפה".
- ↑ משא נחום, באתר דרשו
- ↑ עלון בנושא "מאכלות אסורות", באתר בינינו; רבי נחום שיינין, קונטרס משא נחום, באתר אוצר החכמה
