ישיבת אור ישראל
| ישיבת אור ישראל | ||
|---|---|---|
| ||
| בניין הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר פתח תקוה. אדריכל: יוחנן לביא | ||
| ישיבה | ||
| תאריך ייסוד | ישיבה קטנה ה'תש"ד ישיבה גדולה ה'תשמ"ב | |
| השתייכות | ישיבה ליטאית | |
| מייסדים | רבי יעקב ניימן | |
| מנהל | שמואל טירר | |
| ראש הישיבה | ישיבה קטנה: הרב מרדכי רבינוביץ' ישיבה גדולה: הרב יגאל רוזן | |
| תלמידים | ישיבה קטנה כ-160 ישיבה גדולה כ-300 | |
| מיקום | פתח תקווה | |
ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.
תוכן עניינים
הישיבה הקטנה
הישיבה הקטנה, "אור ישראל לצעירים" הוקמה בשנת ה'תש"ד (אוקטובר 1943) ביוזמתו של רבי ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי רבי יעקב ניימן ורבי שלמה קרובקה[1], שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים[2], ורבי יוסף רוזובסקי (אחיו של רבי שמואל רוזובסקי). שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית[3]. בתחילה התאכסנה הישיבה בבית הכנסת של הרב הלר[4]. באוגוסט 1949 הונחה אבן הפינה למבנה הישיבה הנוכחי. בין תומכי הישיבה נמנו מפעל התורה[5], קלמן גולדרייך, נציג הפועל המזרחי בעיריית פתח תקווה ותנועת פועלי אגודת ישראל[6]. באותה תקופה עברה הישיבה לבית הכנסת מקור חיים[7]. בשנת 1957 הונחה אבן הפינה לאולם הלימודים של הישיבה[8].
בשנותיה הראשונות כיהן בה כר"מ שיעור א' רבי בן ציון במברגר ששימש אחר כך כאחד ממנהליה הרוחניים של ישיבת פוניבז'. אחריו שימש שנים רבות כר"מ שיעור א' רבי יוסף הלר. כר"מ שיעור ב', לאחר פטירת הרב קרובקא, שימש (בין השנים תשכ"ח לתש"מ) רבי ליפא שכטר. לאחר פטירת הרב יוסף רוזובסקי מילא את מקומו הרב יגאל רוזן כר"מ שיעור ג' עד להקמת הישיבה הגדולה. בין המחנכים בישיבה, כמשגיח קטן, היה גם רבי יצחק אריאל (עליו נכתב הספר "גבורת יצחק" על ידי הרב ראובן גרוסמן). במשך שנים רבות שימש כר"מ שיעור ב' רבי משה נתן יונגרייז שנפטר בפתאומיות בחורף תשע"ט, לאחר פטירת הרב יונגרייז החל ממלא את מקומו הרב מיכל דוד רבינוביץ שהינו בנו של ראש הישיבה.
הישיבה מונה כ-180 תלמידים בגילאי 14–17. בראש הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ', חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי.
בישיבה מודגש לימוד המוסר, עוד מתקופת המשגיח הרב יששכר דב שפילר (נפטר ב-2013[9]). עם השנים התאפיינה הישיבה ברמת משטר גבוהה ביחס לשאר הישיבות הקטנות. כיום, משמש בתפקיד המשגיח הרב ישראל משה הלברשטיין שחולק את אמירת השיחות מוסר עם ראש הישיבה הרב רבינוביץ.
בוגרים בולטים בישיבה קטנה
- הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - רב העיר בני ברק
- הרב משה יהודא לייב לנדא - רב העיר ואב בית דין בני ברק
- הרב דוד יוסף - חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס
- הרב שמעון גלאי - רב אזור מתחם אוסם בבני ברק
- הרב ברוך שמעון סלומון - ראש אבות בתי הדין בפתח תקוה וראש ישיבת נחלת דוד
- הרב שלמה קורח - אב בית דין ורב העיר בני ברק
- הרב אביעזר פילץ - ראש ישיבת תושיה בתפרח
- הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי - ראש ישיבת ירוחם
- הרב אברהם גנחובסקי - ראש ישיבת טשעבין
- הרב חיים קלופט - ראש ישיבת קהלות יעקב במודיעין עילית
- הרב נתן רוטמן - ר"מ בישיבת נתיבות חכמה (וולפסון)
- אברהם רובינשטיין - ראש עיריית בני ברק ומזכיר מועצת גדולי התורה
- ישי לפידות - זמר ושדרן
- יואב בן צור - חבר כנסת מטעם סיעת ש"ס
- נתי גרוסמן - עורך הפלס ועורך יתד נאמן לשעבר
- אבי בלום - עיתונאי ועורך דין חרדי
הישיבה הגדולה
הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן. בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).
הישיבה מונה כ-300 תלמידים בגילאי 17–25. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף בתפקיד את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. כמו כן שימש הרב יונתן אבר כמשגיח עד שנת תשע"ו. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.
בניין הפנימייה נתרם חלקית על ידי הערשי פרידמן ונקרא על שמו. בסמוך לבניין גינה הכוללת מזרקה ומדשאות.
השיטה החינוכית
הישיבה הגדולה מתאפיינת אף היא במשטר קפדני. נאסר להחזיק טלפון סלולרי, לרבות "סלולרי כשר", לעשות רישיון נהיגה, להחזיק נגנים עם רדיו, או לעשן. התלמידים מחויבים להתפלל את כל התפילות בישיבה, בזמנן המדויק. בחור העובר על ההוראות מורחק מהישיבה, לעיתים אף לצמיתות. כך למשל, בתשע"א הורחקו זמנית 55 תלמידים משיעור א' אשר עברו על הוראות ראש הישיבה והתארגנו מוקדם מדי לחפש חברותות לשנה הבאה[10].
לפי הרב רוזן המשמעת הקפדנית הונהגה באישורו של הרב שך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבת אור ישראל |
|---|
- ישיבת אור ישראל, באתר עולם התורה
סרט הווי מחיי הישיבה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ מודעה רבה לאורייתא, הצופה, 28 באוקטובר 1943 (מודעה); הרב שלמה קרובקה, דבר, 12 בינואר 1969
- ↑ הודעה לרבים, הצופה, 31 באוקטובר 1943 (מודעה)
- ↑ במפעל התורה, הצופה, 2 בפברואר 1947
- ↑ מודעה רבה לאורייתא, הצופה, 20 באפריל 1944 (מודעה); הנהלת ישיבת אור ישראל, הצופה, 19 בספטמבר 1947 (מודעה)
- ↑ מפעל התורה למען הישיבות בא"י, הצופה, 27 ביוני 1947
- ↑ הרב יעקב ניימן, התנצלות, הצופה, 13 בספטמבר 1949; אבן פינה לישיבת אור ישראל, הצופה, 24 באוגוסט 1949; באגודת אור ישראל בפתח תקווה, הצופה, 7 באוגוסט 1949
- ↑ הרב ד"ר משה אויארבאך, הרב ד"ר פנחס וולף לגבורות, הצופה, 17 במרץ 1955
- ↑ נורתה אבן פינה לאולם לימודים, הצופה, 26 בדצמבר 1957
- ↑ משה ויסברג, אבל ב'אור ישראל' • המשגיח הגרי"ד שפילר זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2013.
- ↑ 55 תלמידים מ"אור ישראל" - סולקו מהישיבה באתר בחדרי חרדים
