ישיבת אור ישראל
 | |
| בניין הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר פתח תקוה. אדריכל: יוחנן לביא | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות |
ישיבה קטנה ה'תש"ד ישיבה גדולה ה'תשמ"ב – הווה |
| מייסדים | רבי יעקב ניימן |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | שמואל טירר |
| ראש הישיבה |
ישיבה קטנה: הרב מרדכי רבינוביץ' ישיבה גדולה: עיון - הרב יגאל רוזן בקיאות - הרב אריה ישראלי |
| משגיח | ישיבה גדולה: הרב יצחק פנחס גולדווסר |
| תלמידים | |
|
ישיבה קטנה כ-200 ישיבה גדולה כ-380[1] | |
| מיקום | |
| מיקום | פתח תקווה |
ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.
הישיבה הקטנה
בשנת תרפ"ג (1923) הקים רבי יעקב ניימן ביוזמת החפץ חיים והרב חיים עוזר גרודזנסקי ישיבה קטנה "אור ישראל" בלידא, על שם ספרו של רבי ישראל מסלנט. לצדו עמד הרב מרדכי שמוקלר, חניך ישיבת ראדין (נספה בשואה). הרב ניימן עמד בראשות הישיבה שתים עשרה שנים ושימש גם כמשגיח וכמנהל האחראי על אחזקת הישיבה.
בשנת תרצ"ה (1935) עזב את לידא, עלה לארץ ישראל והתיישב בפתח תקווה. בתחילת שנת תש"ד (נובמבר 1943) ייסד מחדש את הישיבה בפתח תקווה תחת שם זהה כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל", ביוזמתו של רבי ישראל זיסל דבורץ ויחד עם רבי שלמה קרובקה[2], שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים[3], ורבי יוסף רוזובסקי (אחיו של רבי שמואל רוזובסקי).
שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית[4]. בתחילה התאכסנה הישיבה בבית הכנסת של הרב הלר[5]. באוגוסט 1949 הונחה אבן הפינה למבנה הישיבה הנוכחי. בין תומכי הישיבה נמנו מפעל התורה[6], קלמן גולדרייך, נציג הפועל המזרחי בעיריית פתח תקווה ותנועת פועלי אגודת ישראל[7]. באותה תקופה עברה הישיבה לבית הכנסת מקור חיים[8]. בשנת 1957 הונחה אבן הפינה לאולם הלימודים של הישיבה[9].
בשנותיה הראשונות כיהן בה כמנהל רוחני רבי אברהם שוורץ, מבוגרי ישיבת מיר בשנגחאי, וכן כר"מ רבי בן ציון במברגר ששימש אחר כך כאחד ממנהליה הרוחניים של ישיבת פוניבז'. אחריו שימש שנים רבות כר"מ רבי יוסף הלר. לאחר פטירת הרב קרובקא, כיהן כר"מ (בין השנים תשכ"ח לתש"מ) רבי ליפא שכטר. לאחר פטירת הרב יוסף רוזובסקי מילא את מקומו הרב יגאל רוזן כר"מ שיעור ג' עד להקמת הישיבה הגדולה, וכיום מכהן בתפקיד הרב יוסף גולדויכט. במשך שנים רבות שימש כר"מ רבי משה נתן יונגרייז שנפטר בפתאומיות בחורף תשע"ט, לאחר פטירת הרב יונגרייז החל ממלא את מקומו הרב מיכל דוד רבינוביץ בנו של ראש הישיבה. בשיעור א מכהן כר"מ ראש הישיבה הרב מרדכי רבינוביץ.
במשך שנים שימש כר"מ בקיאות הרב צבי חיים ליברמן, ולאחר עזיבתו (סוף שנת תשפ"א) החל ממלא את מקומו הרב מנחם נחום רבינוביץ בנו של ראש הישיבה, בנוסף לרב אהרן לבל. כמו כן מכהנים הרב יוסף חיים קראוס חתנו של ראש הישיבה, הרב אלקנה שליסל, הרב יונגרייז, והרב פישביין.
בראשות הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ', חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן 3-5 במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). שטח מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי. כמו כן נתרם ביתו של ראש הישיבה השוכן ממול הישיבה על ידי זסלבסקי עבור הרב ניימן.
בישיבה מודגש לימוד המוסר, עוד מתקופת המשגיח הרב יששכר דב שפילר (נפטר ב-2013[10]). עם השנים התאפיינה הישיבה ברמת משטר גבוהה ביחס לשאר הישיבות הקטנות. כיום, משמש בתפקיד המשגיח הרב ישראל משה הלברשטיין שחולק את אמירת השיחות מוסר עם הרב מרדכי רבינוביץ והרב קראוס.
בוגרים בולטים בישיבה קטנה
- רבי אברהם גנחובסקי - מראשי ישיבת טשעבין
- רבי ברוך שמעון סלומון - ראש אבות בתי הדין בפתח תקוה וראש ישיבת נחלת דוד
- רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי - ראש ישיבת ירוחם
- רבי שלמה קורח - אב בית דין ורב העיר בני ברק
- רבי משה יהודא לייב לנדא - רב העיר ואב בית דין בני ברק
- הרב אביעזר פילץ - ראש ישיבת תושיה בתפרח וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- הרב חיים קלופט - ראש ישיבת קהלות יעקב במודיעין עילית
- הרב שמעון גלאי - רב אזור מתחם אוסם בבני ברק
- הרב דוד יוסף - הראשון לציון
- הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - רב העיר בני ברק
- הרב עובדיה ברוידא - מראשי ישיבת 'כנסת חזקיהו'
- הרב חזקיהו אברהם ברוידא רב ואב"ד בגני איילון, לוד.
- הרב נתן רוטמן - ר"מ בישיבת נתיבות חכמה (וולפסון)
- אברהם רובינשטיין - ראש עיריית בני ברק ומזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- ישי לפידות - זמר ושדרן
- יואב בן צור - חבר כנסת מטעם סיעת ש"ס
- נתי גרוסמן - עורך הפלס ועורך יתד נאמן לשעבר
- אבי בלום - עיתונאי ועורך דין חרדי
הישיבה הגדולה
הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן (כשנה לפני פטירתו). בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).
נכון לשנת תשפ"ב, הישיבה מונה כ-380 תלמידים[1]. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן[11]. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף בתפקיד את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. כמו כן שימש הרב יונתן אבר כמשגיח עד שנת תשע"ו אז עזב לישיבת היכל יצחק. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.
בניין הפנימייה נתרם חלקית על ידי הערשי פרידמן ונקרא על שמו. בסמוך לבניין גינה הכוללת מזרקה ומדשאות.
צוות הישיבה
ראש הישיבה הוא הרב יגאל רוזן. ראש בקיאות הוא הרב אריה ישראלי, המוסר שיעור כללי מדי שבוע. כמשגיח מכהן הרב יצחק פנחס גולדווסר, ראש הקיבוץ הוא הרב עקיבא מדלוב.
הרמי"ם הם הרב אליהו מן[12], הרב ניסן גולדברג, הרב נפתלי חינסקי, הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה), והרב יוסף רובין.
השיטה החינוכית
הישיבה הגדולה מתאפיינת אף היא במשטר קפדני. הכולל סיבוב של ראש הישיבה בתחילת כל סדר, ולעיתים אף באמצעו, נאסר להחזיק טלפון סלולרי, לרבות "סלולרי כשר", לעשות רישיון נהיגה, להחזיק נגנים עם רדיו, או לעשן בשטח הישיבה. התלמידים מחויבים לעמוד בזמני התפילות והסדרים בזמן המדויק. בחור העובר על ההוראות ננזף או מורחק מהישיבה, לעיתים אף לצמיתות. כך למשל, בתשע"א הורחקו זמנית 55 תלמידים משיעור א' אשר עברו על הוראות ראש הישיבה והתארגנו מוקדם מדי לחפש חברותות לשנה הבאה[13]. בישיבה גם נהוגים עונשי קנסות כספיים, דבר חריג בעולם הישיבות.
בשנת תשפ"ג הישיבה התקינה טלפונים בכל החדרים. אך בשל המשטר הקפדני הם לא פעילים בשעת הסדרים.
ביולי 2024 כחלק מסדרת "צבא השמיים" שודר פרק על הישיבה, במהלכו שהה עיתונאי חדשות 12 גלעד שלמור בישיבה מספר ימים בהם צילם וראיין בחורים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ישיבת אור ישראל, באתר עולם התורה
סרט הווי מחיי הישיבה, סרטון באתר יוטיוב- שיעורים שנמסרו בישיבה, באתר קול הלשון
- יעקב מלמד, הכירו את עולם הישיבות לשנת תשפ"ב: מפת הרישום המלאה, באתר JDN, כ"א בתמוז תשפ"א
- המנון הישיבות שיר שיצא בעקבות מילותיו של בחור בישיבה לכתב מערוץ 12
- מיוזיקולולחן, תכנית בקעמפ של הישיבה באתר יוטיוב
- צבא שמיים, גלעד שלמור בישיבת אור ישראל, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יעקב מלמד, הכירו את עולם הישיבות לשנת תשפ"ב: מפת הרישום המלאה • פרויקט מיוחד, באתר JDN, 1 ביולי 2021.
- ↑ מודעה רבה לאורייתא, הצופה, 28 באוקטובר 1943; הרב שלמה קרובקה, דבר, 12 בינואר 1969
- ↑ הודעה לרבים, הצופה, 31 באוקטובר 1943
- ↑ במפעל התורה, הצופה, 2 בפברואר 1947
- ↑ מודעה רבה לאורייתא, הצופה, 20 באפריל 1944; הנהלת ישיבת אור ישראל, הצופה, 19 בספטמבר 1947
- ↑ מפעל התורה למען הישיבות בא"י, הצופה, 27 ביוני 1947
- ↑ הרב יעקב ניימן, התנצלות, הצופה, 13 בספטמבר 1949; אבן פינה לישיבת אור ישראל, הצופה, 24 באוגוסט 1949; באגודת אור ישראל בפתח תקווה, הצופה, 7 באוגוסט 1949
- ↑ הרב ד"ר משה אויארבאך, הרב ד"ר פנחס וולף לגבורות, הצופה, 17 במרץ 1955
- ↑ נורתה אבן פינה לאולם לימודים, הצופה, 26 בדצמבר 1957
- ↑ משה ויסברג, אבל ב'אור ישראל' • המשגיח הגרי"ד שפילר זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2013.
- ↑ יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 01 - ערב ראש השנה, תשמז, עמ' 11
- ↑ בנו של רבי מרדכי מן.
- ↑ 55 תלמידים מ"אור ישראל" - סולקו מהישיבה באתר בחדרי חרדים