רבי נפתלי הירץ מפוזנא
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בפרנקפורט |
|---|---|
| מקום מגורים | פוזנא, פרנקפורט, אופנבך |
| בת זוג | חנה |
| אב | רבי יעקב מפוזנא |
| אם | פערל |
| צאצאים | רבי זלמן יקותיאל פוזן |
רבי נפתלי הירץ מפוזנא היה מחכמי פוזנא שבפולין ופרנקפורט שבגרמניה, המוציא לאור של הספר אגרת התשובה לרבינו יונה גירונדי. משפחת פוזן הם מצאצאיו.
ביוגרפיה
נולד בעיר פוזנא בירת פרובינציית פולין גדול שבמערב פולין לרבי יעקב מפוזנא ולפערל. אביו הגיע ממשפחה שמוצאה מיהדות ספרד, ובזמן גירוש ספרד בשנת רנ"ב עברו להתגורר בפוזנא שבפולין. אביו רבי יעקב הוא הראשון שידוע שמו מאבות המשפחה, אך לא ידוע אודותיו הרבה, כי אם שנהרג על קידוש השם בשנת תע"ג[1].
רבי נפתלי הירץ, התגורר בעיר פוזנא, ושם נשא את אשתו חנה, ושם נולדו ילדיו. יהודי פוזנא סבלו באותם שנים מרדיפות קשות, החל מגזרות ת"ח-ת"ט, אז כפי הנראה נהרגו רוב יהודי פוזנא[2], ואף לאחר מכן סבלו מהצקות ורדיפות על ידי גויי האזור.
בשנת תע"ו אירע פוגרום גדול בעיר, בו נהרגו יהודים רבים. רבי נפתלי הירץ מתאר את קורותיו בהקדמתו לספר אגרת התשובה, וכותב:
באשר כבר נשמע משברינו, אשר נעשה בקהילתינו הקדושה פוזנן. שנגע בנו יד ה', שבאו הבוזזים ביום ה' מנחם תעו"ל[3], שודדי יום ושודדי לילה, ובזזו את כל אשר לנו, והרגו הרג רב כמה וכמה חסידים ולומדים ונשים צדקניות, ולקחו מעליהם אפילו גלימא דכתפאי. וכלו עצים ואבנים ששברו וכתתו חלונות ותנורים שבבתינו בית ישראל. בכל זאת אני נותן שבח והודי' לה' שהציל אשתי ובניי שי' מהריגה[4].
לאחר הפוגרום הגדול, ניסו יהודי פוזנא להתאושש מהאסונות הכבדים, אך בטרם הספיקו להשתקם - כעבור שמונה חדשים - פרצה שריפה גדולה בעיר, אשר כילתה בתים רבים וגרמה נזק רב, ואף בית הכנסת הגדול ובית המדרש הגדול בעיר היו למאכולת אש.
רבי נפתלי הירץ נפגע בשריפה זו בצורה קשה ביותר, כשכל רכושו נשרף, ולא נותר לו מאומה מנכסיו, וכפי שמתאר בהקדמתו לספר אגרת התשובה:
ולזאת אף לזאת יחרד לבי, אשר מקוים בנו כאשר ינוס אדם מפני הארי וכו'[5], וצרות אחרונות משכחות הראשונות, אשר יצא אש ה' בקהילתינו הקדושה פוזנן ה' ניסן תעז"ל[6], ונשרף עירינו ובתינו ובית מקדשינו מקדש מעט ובית הגדול זו בית המדרש, הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו. ועד עכשיו היה קצת מנהילי ומחזיק מחזקת הבתים, וכהיום לא נשאר לנו מקום ללון אפילו לינה אחת, ולא נשאר רק גוויתינו...[4]
בעקבות המאורעות הללו, עבר יחד עם משפחתו מפוזנא שבפולין לעיר פרנקפורט דמיין שבלב גרמניה, שם התגורר בקהילת יהודי פרנקפורט, ומשם פעל להרבות תורה ולזכות את הרבים. בהיותו בפרנקפורט דמיין, הוציא לאור את הספר "אגרת התשובה" של רבינו יונה גירונדי, וכן דרוש לנשים שחיבר רבינו יונה גירונדי המוכר כיום כ"דרשת הנשים".
בהקדמתו לספר אגרת התשובה הוא כותב שמה שהביא אותו לכך, היה בעקבות המאורעות שעברו עליו בפוזנא, וכותב כך:
ובוודאי לא עביד הקב"ה דינא בלא דינא[7]. ואמרתי אני לפשפש במעשי, כדרז"ל[8] הרואה שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, ובאמת העיקר לתלות בביטול תורה. ואכן ההכרח לא יגונה אשר הוכרחתי לכתת רגלי מעיר לעיר אולי ימצא מזור ותרופה להחיות אשתי וב"ב, וידוע דרך ממעט התורה. ע"כ אמרתי בזה יכופר עווני להדפיס אגרת התשובה לר"י ז"ל, שישא כל איש בחיקו לזכות את הרבים. וגם העתקתי הדרוש השייך לנשים מן "כה תאמר לבית יעקב" שיבינו אותם הנשים צדקניות. ע"כ באתי להתחנן ולהתנצל לפני הוד רום אחינו בני ישראל, כי מי אנכי לעמוד בהיכל מלך לפני גאוני עולם, אך ה' יודע שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי זאת כי אם לכבוד קוני ולזכות את הרבים שיתגלגלו זכות הרבים על ידי[4].
לאחר מכן, עבר יחד עם אשתו להתגורר בעיר אופנבך על המיין הסמוכה לפרנקפורט[1].
שנת פטירתו אינה ידועה, אולם זאת ידוע שנפטר לפני אשתו שנפטרה בכ"ז בטבת תק"ד[4]. הוא ואשתו נקברו בבית הקברות היהודי בפרנקפורט[1].
בנו הרביעי הוא רבי זלמן יקותיאל פוזן רבם של אופנבך על המיין ופרידברג, וכל בני משפחת פוזן המפורסמת הם מצאצאיו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הרב יום טוב ליפמן ראקוב, דברי שיר, קובץ ה', עמ' 4, גייטסהד, שבט תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
- ↑ לסקירת אומדנים שונים של מספר היהודים שנהרגו בגזירות ת"ח-ת"ט, ראו בספרה של רחל אליאור, ישראל-בעל-שם-טוב ובני דורו, כרמל 2014, עמ' 95–105; ראו גם בערך גזירות ת"ח-ת"ט מידע נוסף.
- ↑ ה' במנחם אב תע"ו לפ"ק.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 רבי נפתלי הירץ מפוזנא, הקדמה לספר אגרת התשובה לרבינו יונה גירונדי; הקדמה זו נדפסה מחדש על ידי הרב מאיר פוזן בספרו אור מאיר על מסכת מקוואות, בהקדמה לחלק ג' (הרב מאיר פוזן הוא מצאצאי רבי נפתלי הירץ מארבעה צדדים, דור שביעי לרבי נפתלי הירץ משני צדדים, ודור שמיני משני צדדים).
- ↑ אולי צריך לומר: ”כאשר ינוס איש מפני הארי וגו'”, ספר עמוס, פרק ה', פסוק י"ט (הערת הרב מאיר פוזן בספרו אור מאיר, מסכת מקוואות, בהקדמה לחלק ג').
- ↑ ה' בניסן תע"ז לפ"ק.
- ↑ על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה' עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה' עמוד א'; ילקוט שמעוני, דברים, רמז תת"נ; ילקוט שמעוני, תהלים, רמז תתמ"ט; ילקוט שמעוני, איכה, רמז תתרמ"א.