רבי זלמן יקותיאל פוזן

רבי יקותיאל זלמן פוזנא
לידה	ת"פ - תפ"ה לערך; גרמניה
פטירה	ה' באדר תקנ"ג; פרנקפורט, גרמניה
מדינה	גרמניה
מקום פעילות	אופנבך על המיין, פולדה, פרידברג
תחומי עיסוק	רב, אב בית דין
השכלה	ישיבת פרנקפורט
רבותיו	רבי יעקב פופרש, רבי יעקב יהושע פלק, רבי אברהם אביש מפרנקפורט
בני דורו	רבי יעקב נאומבורג
אב	רבי נפתלי הירץ מפוזנא
אם	חנה
ילדים	רבי יעקב פוזן
חותנים	רבי יעקב משה וירמש
	תקכ"ד–תקל"ט
	תקכ"ד–תקל"ט
	תק"מ–תקנ"ג
	→ רבי יעקב יהושע פאלק

רבי יקותיאל זלמן פוזן (נכתב גם פוזנא; נפטר ה' באדר תקנ"ג) היה רבם של אופנבך על המיין ופרידברג (אנ') שבהסן בגרמניה.

ביוגרפיה

נולד בגרמניה בין השנים ת"פ - תפ"ה לרבי נפתלי הירץ מפוזנא ולחנה. אביו רבי נפתלי הירץ מפוזנא שבפולין, הוציא לאור את הספר שערי תשובה לרבינו יונה גירונדי, ובהקדמה מתאר מקצת קורותיו. נפטר לפני שנת תק"ז, ואמו חנה נפטרה בשנת תק"ד. הוריו באו מפוזנא שבפולין לפרנקפורט על המיין שבגרמניה ואחר כך עברו לאופנבך על המיין הסמוכה. שניהם קבורים בפרנקפורט על המיין. רבי נפתלי הירץ היה בנו של רבי יעקב מפוזנא, אבי משפחת פוזן, שנהרג על קידוש השם בשנת תע"ג^[1].

בצעירותו למד בפרנקפורט אצל רבי יעקב פופרש בעל השב יעקב, ולאחר פטירתו למד אצל רבי יעקב יהושע פלק בעל הפני יהושע.

בשנת תקי"א נשא את ליפט, בתו של רבי יעקב משה וירמש^[2]. לאחר נישואיו התגורר באופנבך על המיין הסמוכה לפרנקפורט דמיין, והחל למסור שיעורים בחברה ש"ס שם^[3]

בשנת תקכ"ד, התמנה לכהן כרב ואב"ד אופנבך על המיין, תפקיד בו כיהן עד לשנת תקל"ט^[1].

היה מקורב לרבי אברהם אביש מפרנקפורט והיה ממעריציו הגדולים, ולאחר פטירתו בשנת תקכ"ט, מסר עליו הספד במשך ארבע שעות רצופות^[4].

לאחר מכן, התמנה לכהן כרבה של פולדא. בכתביו נמצאת דרשת שבת שובה שדרש בפולדא בשנת תקל"ט^[3].

בשנת תק"מ, התמנה לכהן כרב ואב"ד פרידברג שהיתה בין הקהילות החשובות בגרמניה באותה תקופה. אנשי פרידברג העריצוהו מאוד, ובכתב הרבנות שלו נכתבו עליו תארים מופלגים^[5].

נפטר בה' באדר תקנ"ג.

בספר המימור-בוך של קהילת פרידברג נכתב עליו: ”יזכור אלקים נשמת החסיד העניו הקדוש והטהור התורני ורבני מופלא בתורה מופת הדור אביר הרועים מהור"ר אברהם יקותיאל זלמן בן הגאון הגדול מוהר"ר נפתלי הירץ ז"ל, שהיה אב"ד פה י"ג שנים ושם לילות כימים בתנ"ך וש"ס ופוסקים והורה לעם ישראל חוקים ומשפטים צדיקים, גם ריבץ תורה לרבים והרבה להעמיד תלמידים כחצים ביד הגבור שנונים ... ואף היה מוהל מומחה לרבים...”^[3].

מעט מדברי תורתו נדפסו בשנת תשנ"ו על ידי צאצאיו רבי חיים אלעזר פוזן ורבי שלמה זלמן טונק בקונטרס בשם "חידושי הגרי"ז פוזנא", עם מכתב ברכה מרבי נתן וכטפויגל אשר הפליג בשבחו^[6].