רבי סיני הלברשטאם
| לידה |
תר"ל רודניק  פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ו בתמוז תש"א (בגיל 71 בערך) סיביר  ברית המועצות | ||||
| מקום פעילות | קולושיץ, ז'מיגרוד | ||||
| חיבוריו | חמדה גנוזה | ||||
| בת זוג | רחמה בת רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ | ||||
| אב | רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ | ||||
| אם | פעסיל בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים | ||||
| |||||
רבי סיני הלברשטאם (תר"ל – כ"ו בתמוז תש"א) היה רב ואדמו"ר בז'מיגרוד, מייסד חסידות צאנז-ז'מיגראד.
ביוגרפיה
נולד בשנת תר"ל לרבי ברוך הלברשטאם מגורליץ שכיהן אז כרבה של רודניק, ולפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב" מסיגט, נקרא בשם "סיני" על פי הוראת זקינו רבי חיים מצאנז שאמר כי הוא יגדל ל"סיני ועוקר הרים", היה תלמידו של דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, נשא את רחמה בת רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, והתגורר תקופה במעליץ, כיהן כרב הצעיר של גורליץ, לצד אביו רבי ברוך, ובהמשך כיהן כרבה של קולושיץ. בשנת תרס"ז - לאחר פטירת אביו - החל לכהן כרבה של ז'מיגרד, על שמה התפרסם, שם החל לנהוג באדמו"רות.
בז'מיגראד היה מרביץ תורה לתלמידים, והרבה לעסוק במעשי צדקה וחסד ותמך בכל עניי העיר, בשנת תרצ"ח חלה ועבר לקראקא שם היו רופאים מומחים למחלתו, כממלא מקומו ברבנות ז'מיגרד מינה את בנו רבי אהרן, רבה של אשיק, בקראקא ניהל ישיבה לבחורים חסידיים.
בפרוץ מלחמת העולם השניה ברח ללודמיר שם היה יחד עם מחותנו רבי דב בריש ויידנפלד מטשעבין, לאחר שסירב לקבל אזרחות רוסית גורש לאומסק שבסיביר עם משפחתו, אשתו הרבנית נפטרה באמצע הדרך, רבי סיני קיבל פטור מעבודת כפייה בשל גילו הגבוה. יחד אתו גורשו חלק מבניו ומצאצאיו, בדיעבד התברר שבזכות הגירוש שרדו צאצאים אלה את השואה. בהם היו בניו הבחורים ישראל ואריה לייבוש – לימים אדמו"רי ז'מיגראד, נכדו רבי מאיר הלברשטאם – לימים האדמו"ר מטשאקווא בבני ברק, ונכדו רבי נפתלי הלברשטאם – לימים האדמו"ר מצאנז גריבוב. היה לומד עם נכדיו רבי מאיר ורבי נפתלי הלברשטאם בספרים שהביאו איתם, נפטר ונקבר בסיביר בכ"ו בתמוז תש"א.
כעבור שנים ניסו צאצאיו להעבירו לקבורה בישראל, ובנו רבי אריה לייבוש רכש עבורו חלקת קבורה בהר הזיתים.[1] התוכנית לא יצאה אל הפועל, אך הוקמה מצבה על שמו בהר הזיתים וצאצאיו נוהגים לפקוד אותה ביום היארצייט.
הנהגתו
היה נוהג לקום בחצות הלילה וללמוד עד זמן התפילה. היה בעל קסם אישי, וסביבו התרכזו חסידים ואוהדים. חסידיו פתחו קלויז בבילגוריי. התפרסם גם כבעל מופת, ובתקופה מסוימת כונה "חוזה". על פי המסופר, בעת שהותו בקראקא ריפא בחור אילם.[2]
ספריו
- חמדה גנוזה, סיפורי צדיקים. חלק ראשון על זקינו רבי חיים מצאנז, חלק שני ושלישי על תלמידי בעש"ט ועוד גדולי ישראל, על ידי מכון חבת הקדש, ברוקלין תשנ"ח–תשס"ב. מהדורה חדשה על ידי נכדו הרב שמעון שמואל הלברשטאם, ירושלים תשע"א.
- כרך עם חידושיו בכתב יד אבד בשואה.
צאצאיו
- רבי חיים יהודה רבה של אושפיצין, חתן רבי יהושע פנחס בומבך רב באושפיצין. נרצח בשואה.
- רב אברהם אביש (תרנ"ד–תש"א) רב בסאטמר. חתן רבי העניך פריינד (בן רבי אברהם יהושע פריינד).
- רב דוד (תרנ"ה–תש"ב) דיין בסוסנוביץ. חתן רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק.
- רב אהרן רב באשיק. חתן הרב חיים ברוך רובין. נרצח בשואה בכ"ב בתמוז תש"ב.
- רב יחזקאל שרגא מרידיק חתן הרב פנחס נתן סאפרין מקומרנה.
- רבי ברוך מזאקילקוב חתנו של הרב מטשבין, נרצח בשואה.
- רבי יעקב מייסד חסידות טשאקאווא.
- רבי ישראל אדמו"ר מז'מיגראד בניו יורק. חתנו של רבי שמשון אהרן פולונסקי.
- רבי אריה לייבוש האדמו"ר מצאנז ז'מיגראד בבני ברק.
- פעסיל אשת רבי יעקב מוסקוביץ, האדמו"ר משאץ בחיפה.
- רייזל שרה אשת רבי ברוך הלברשטאם רבה של גריבוב וה"רב הצעיר" בצאנז.
קישורים חיצוניים
- יקותיאל יהודה גנזל, "סיני סיני לו נקרא", בתוך: המבשר תורני - 0450 (פנחס), ירושלים תשע"ז, עמ' 6–4, באתר אוצר החכמה.
- זאב בלוי, הילולת הגה"ק רבי סיני הלברשטאם מז'ימגראד זי"ע, באתר JDN
הערות שוליים
- ^ כרטיס קבר של הרב סיני הלברשטאם מז'מיגראד באתר מרכז מידע הר הזיתים.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה בערכו