חסידות קומרנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברוך ספרין, האדמו"ר האחרון בקומרנה, נספה בשואה.
רבי חיים יעקב מקומרנה, אבי השושלת לאחר השואה.
רבי שלום מקאמרנא בעל המעשה שלום עם בנו רבי נתנאל מקאמרנא, 2014

חסידות קוֹמרנהיידיש: קאמאַרנא) היא חסידות אשר נוסדה בראשית המאה ה-19. מייסדה היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה. החסידות נקראת על שם העיירה קומרנה שבגליציה המזרחית, כיום במערב אוקראינה.

סגנונה של חסידות קומרנה דומה לזה של חסידות זידיטשוב, והאדמו"רים משתי השושלות הם קרובי משפחה. חסידות קומרנה מתאפיינת בספרות קבלית ענפה ובהדגשת לימוד הקבלה, אף לצעירים.

שושלת המנהיגים

  • ראשון השושלת היה רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק מסאפרין, ואחיו של רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי אלכסנדר היה תלמידו של החוזה מלובלין. כיהן ברבנות ז'וראבנו ואחר כך בקומרנו. מסופר שלמד בהתמדה, כמעט בלי להפסיק לצורך אכילה. חיבר את הספר "זיכרון דברים" על התורה ושו"ת. נפטר בצעירותו בשנת תקע"ח (1818) ונקבר באוהעל שבהונגריה.
  • בנו, המפורסם בין אדמו"רי השושלת, הוא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין, היה הראשון שהשתמש בשם ספרין (על שם עיירת סבו רבי אייזיק מספרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, נולד בכ"ה בשבט תקס"ו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה הפולנית פינטשוב שם כיהן חמיו רבי אברהם מרדכי הורוויץ מפינטשוב[1]. בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה[2]. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא". בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנו שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, האר"י, הבעש"ט, והגר"א (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי והמרכזי בתולדות חסידות זו, והיה "אדמו"ר לאלפים"[3], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[3]. רבי יצחק אייזיק נפטר בן 68 שנה, בי' באייר תרל"ד.
  • את מקומו מילא בנו רבי אליעזר צבי, נולד בשנת תק"ץ. כאביו גם הוא היה מחבר פורה בספרות קבלה חסידית ואלפים היו חסידיו. ספריו: "דמשק אליעזר" על הזוהר; אור עיניים - מפתח לקבלה; "בן ביתי" על התורה, "בן ביתי" על תהלים, "בן ביתי" על חמש מגילות, "בן ביתי" על סיומי הש"ס; "זקן ביתו" על מסכת אבות. חתנו היה רבי יהודה צבי טויב אב"ד ראזלא (בנו של שלמה טויב בן רבי משה חיים טויב בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב). נפטר בכ"ד באייר תרנ"ח. עוד בן של רבי יצחק אייזיק היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה, חתן רבי חיים משה מסטפין.

אדמו"רים נוספים בשושלת

בית הכנסת קאמרנא ברחוב דבורה הנביאה בני ברק
  • רבי מנחם מאניש ספרין בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בפלֶשׁטין, חתן רבי ישראל יוסף לבין (נכד רבי צבי הירש מזידיטשוב). הוציא את ספרו של אביו "בן ביתי". נפטר בסמבור בו' בטבת תרע"ד.
  • רבי פנחס נתן בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר ברידיק. נולד בשנת תרט"ו. היה חתנו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב ובזיווג שני של רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב. אחיינו, רבי שלום מקומרנה היה תלמידו. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ב ללא בנים.
  • רבי אברהם מרדכי בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בבוריסלב. חתן הרב חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש. נפטר בח' בכסלו תש"ב ורוב משפחתו נרצחה בשואה:
    • רבי אליעזר צבי (תר"ס - תש"ב?) כיהן בווירשוב ובפאבניץ. משך אליו חסידים רבים ואף גוים באו להתברך אצלו. נרצח בגטו לודז'.
    • רבי אלתר כיהן בסמבור הישנה. בנו רבי משה היה רבה של לימנה.
  • אחיינו של רבי אליעזר צבי, רבי משה חיים בן רבי סנדר (האח של רבי אליעזר צבי) כיהן כאדמו"ר באלטשטאט. היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. היה מתמיד גדול. שני בניו נרצחו בשואה:
    • בנו הראשון רבי אלתר ישכר (חתן רבי שמעלקע מסערט) מילא את מקומו (נרצח בשואה),
    • ובנו השני רבי זיידא (חתן הרב אלתר שלום דוד רוטנברג רבה של קומרנה) כיהן בפשמישל (נרצח בשואה).
  • רבי אברהם מרדכי קלינברג, נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנה (בן חתנו רבי מנשה), כיהן כאדמו"ר בזאלושיץ ובקראקא. הוסמך על ידי סבו ועל ידי רבי חיים מצאנז. בשנת תר"נ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך נאלץ לברוח מהעיר והגיע לקרקוב שם כיהן כאדמו"ר מזלושיץ עד לפטירתו. חיבר את הספרים "אלפי מנשה" על התורה ו"עלי זית" על תיקוני הזוהר. נפטר בי"ט בחשוון תרע"ז.

השושלת אחרי השואה

נכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה, רבי חיים יעקב (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב) היגר לפני מלחמת העולם השנייה לארצות הברית. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת שני בנים ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך". "פרי חיים" על התורה, על הש"ס, ועל סדר הא-ב. "פורת יוסף" על יוסף הצדיק.

בני רבי חיים יעקב

לקריאה נוספת

  • ברוך ישר, בית קומרנה, ירושלים תשכ"ה.
  • הרב ישראל פרנקפורטר, שלשלת קאמארנא, ירושלים, תשס"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות, חלק שני, עמ' שנד-שנט.
  2. ^ האדמו"ר מטאש, עבודת עבודה.
  3. ^ 3.0 3.1 יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב
  4. ^ בן שאול, האדמו"ר מקאמרנא-גבעת שאול הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2020
  5. ^ בורו פארק: האדמו"ר מקאמרנא הלך לעולמו, בחדרי חרדים.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0