רבי סעדיה בן אור
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1914 א' באדר ה'תרע"ד דרום תימן |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1997 (בגיל 82) ה' באדר א' ה'תשנ"ז |
הרב סעדיה בן אור (דוראני, א' באדר ה'תרע"ד, 27 בפברואר 1914 - ה' באדר א' ה'תשנ"ז, 12 בפברואר 1997) היה רב ומקובל תימני-ישראלי.
חייו
בתימן
נולד בשנת ה'תרע"ד במחוז חוגריה שבדרום תימן ביישוב חרף אל הייגה, בן בכור להוריו ר' עובדיה בן שלום דורני וחממה צבר סינואני. בילדותו נחשב לעילוי וכבר בגיל שלוש ידע קרוא וכתוב. בגיל 13 הוסמך לרבנות על ידי מורו המובהק מארי חיים סינואני.
בסמוך למקום הולדתו הייתה עיר המקובלים מועצירה ובה הרב יעיש מוסא קורין (בעל "מחמדי שמיים" והסבא של רעייתו לימים, רחל), הרב יעיש חדאד, הרב שלמה טביב ועוד. הרב סעדיה בן אור למד והושפע מדמויות אלו כמו גם ממורו הרב חיים סינואני.
אביו שחש בשקיקה העצומה של בנו ללימוד התורה לא חסך מכספו והיה מקפיד לרכוש עבורו עוד ועוד ספרי קודש בכל פעם שסוחר הספרים היה מגיע לכפר פעמיים בשנה. בן אור הלך והתמחה בנגלה ובנסתר וכבר בצעירותו הנהיג את קהילת חרף אל הייגה, הרביץ תורה ברבים ולימד ילדים. מעבר למעמדו בקרב היהודים, גם ערביי הסביבה היו עולים לבקש ממנו ברכה ועזרה.
בישראל
בשנת ה'תש"י עלה לישראל והתיישב ברעננה. כרבו מארי חיים סינואני סירב לקבל משרה רבנית רשמית. למחייתו עסק בגננות וגם בזמן עבודתו לא פסק מלעסוק בתורה ולחדש חידושים.
במשך 30 שנה, לאחר פטירת קודמו הרב עובדיה בן חיים יוסף, שימש כרבה של קהילת "נצח ישראל-אור לבנים" ברעננה בה גם הרבה לעבור לפני התיבה, וב-15 השנים האחרונות לחייו גם הנהיג את בית המדרש "לאה ורחל" מיסודו של אחיו ר' חיים שלום.
למד בחברותא עם הרב יצחק הוברמן שהעיד כי הרב בן אור זכה לגילוי אליהו. סייע גם למחקריהם של פרופסור שלמה מורג, פרופסור יצחק צפתי וד"ר אפרים יעקב בחקר יהדות תימן והשפה העברית. בין הנהגותיו הייחודיות ניתן למנות תעניות דיבור בהן הרבה, שיאן ב-40 הימים שבין ראש חודש אלול עד מוצאי יום הכיפורים. כמו כן, העניק ברכות ועצות לרבים שבאו לפתחו. זכה להכרה מהעיר רעננה שהעניקה לו את התואר "יקיר העיר" בשנת 1994.
בשנה שטרם פטירתו אירעו אסונות כבדים במשפחתו: בית המדרש בראשו עמד עלה באש, אחיו, מייסד בית המדרש ורעייתו נפטרו וכן גם בתו של הרב בן אור. ביום השביעי לפטירתה נפטר הרב סעדיה בן אור, בה' באדר א' ה'תשנ"ז. על פי צוואתו לא נישאו בלוויתו הספדים והוא נקבר ברעננה. על מצבתו נחקקו המילים "אוהב ישראל", וציונו משמש אתר עלייה לתפילות ובקשות.
לאחר פטירתו קראה עיריית רעננה רחוב על שמו בסמוך לרחובה הראשי של העיר. בשנת ה'תשע"א יצאו לאור דיסקים עם תפילות וניגונים שלו, ודיסק עם דרשותיו.
ספריו
הרב בן אור כתב תשעה ספרים (בשמונה כרכים) על כל חלקי התורה ובכל דרכי הפרד"ס:
- ארזי אל, מחמדי אל
- ערוגות הבושם
- נתיבות החכמה - שני כרכים
- קודש הילולים - שני כרכים
- נופת צופים על הנביאים, עצי בשמים על חמש מגילות, משנת חכמים על מסכת אבות
- פאר מלכות
תלמידיו
- המקובל חיים עדני - הקים בירושלים בית מדרש על שמו ועל שם אחיו חיים שלום בשם "אור חי".
- הרב דורון אחיאל - רב קהילת נצח ישראל בלונדון כתב ספר על פרשת השבוע בשם "ואד יעלה" ובו פרק חשוב על הרב בן אור.
קישורים חיצוניים
- חכם מארי סעדיה בן אור דוראני, באתר החכם היומי
- הצדיק סעדיה בן אור זצ"ל, באתר נוסח תימן
- הרב סעדיה בן אור דורני לבית דורני, באתר מורשת רעננה
- תולדות מורי סעדיה בן אור, באתר נווה צדיקים
- אלבום סעדיה בן אור, באתר ישראל נגלית לעין
- רשימת הפרסומים של הרב בן אור, בקטלוג הספרייה הלאומית
וידאו
מורי סעדיה בן אור הערוץ הרשמי, יוטיוב- הרב בן אור נותן דרשה עם הוצאת ספרו הראשון, יוטיוב
- הרב בן אור דורש ומברך בכנס תורני - חלק ראשון, יוטיוב
