רבי פינחס הכהן לינטופ
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1851 ה'תרי"ב |
|---|---|
| פטירה | 1 ביוני 1924 (בגיל 72) |
| מקום קבורה | בירז' |
| אב | יהודה לייב הכהן לינטופ |
| מספר צאצאים | 11 |
הרב פינחס הכהן לינטופ (10 באוקטובר 1851 - 1 ביוני 1924) היה רב ציוני דתי, רב הקהילה החסידית בבירז' שבליטא.
ביוגרפיה
נולד בדווינסק ליהודה לייב הכהן לינטופ.
בשנת תרל"ו, מונה לרב העיירה ואבולניק שבליטא. בשנת תרמ"ח מונה לרב הקהילה החסידית בבירז'.[1] הרב לינטופ תמך בתנועת המזרחי[2], אך השתדל להשפיע גם על הציבור המשתייך ל'אגודת ישראל' [דרושה הבהרה].[3]
נישא לסלובה, ולהם היו אחד עשר ילדים. בנו צבי הירש היגר לארצות הברית בשנת 1905, ושינה את שמו להארי סבי לינפילד.
בתו ליבה, נישאה לרב בנימין צבי מובסס, שירש את חותנו ברבנות בירז'. מאוחר יותר שימש כרב העיירה קרקינובה. הוא נרצח עם משפחתו בשואה.
בשנת 1924 רצה הרב לינטופ לעלות לארץ, שם היה אמור לכהן כרב המושבה נס ציונה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק ביקש עבורם סרטיפיקט מהממשל הבריטי, אך הבקשה אושרה רק כחודשיים לאחר פטירת הרב לינטופ.
הרב לינטופ נפטר ב-1 ביוני 1924 בבירז' ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.
השקפותיו
תלה את בוא הישועה בלימוד תורת הנסתר. הוא ניסה להפיץ קבלה להמונים וספג על כך ביקורת.[4]
הוא ניסה לאחד את שיטת הרמח"ל, הגאון מווילנה ותורת חב"ד.[5] תלמידו מנחם מנדל פרידן הצהיר כי רבו היה מתנגד,[6] אף שהיה רב הקהילה החסידית.
מבחינה הלכתית נטה להקל. כאשר התלוננו על כך באוזני רבי יוסף רוזין הוא הגיב: "אם לא הייתי מכיר אותו באופן אישי, הייתי מנתק אותו מהקהילה, אבל אני מכיר את יושרו, טהרת ליבו וגדלותו בתורה, ואם הוא מיקל יש לו על מה לסמוך"[6].
הוא חלק על הרמב"ם לגבי חיוב גויים בשבע מצוות בני נח בזמן שיד ישראל תקיפה, ולדעתו דין זה חל רק על שבעת העממים, ואין שום פגם בגוי שאינו מקיים את שבע המצוות בגלל שבתרבות בה נולד הן אינן נהוגות.[7]
הוא האמין שתנאי הכרחי לבניין בית המקדש הוא האיחוד בין חלקי העם, בפרט בין החסידים למתנגדים. הוא ניסה לקרב בין תלמידי בעל התניא לתלמידי הגר"א. בילקוט אבני אמונת ישראל[8] ביקש לגשר על ההבדלים בין ספרדים לאשכנזים. כמו כן, הוא הסתייג מהכנסייה הגדולה של אגודת ישראל באלול תרפ"ג, אף שבין החלטות הכינוס היו הקמת חינוך פורמלי לבנות והכרזה על הדף היומי, מכיוון שהיא כללה גם התקפות על הרב קוק.[9]
הרב לינטופ טען כי דורו, בניגוד לדורות קודמים, אינו מתמקד באמונה בה' ובלימוד תורה, אלא בדאגה לדם וכסף ולמתן פורקן לנטיותיהם הרעות. בחשבונו של עולם[10] הוא מנסה לתת תרופה למה שהוא ראה כמחלה שהובילה לייאוש ולצער שנגרם עקב התנתקות היהודים מאמונתם.
הוא הדגיש ב"מאמר בניין האומה" שיש להפחית את הטמעת היהודים בתרבות אירופה, שהרחיקה אותם משמירת התורה ולימודה[11], אך במקביל ציין את התועלת שהביא המערב בחדשנות, שלדעתו תסייע לישועה. הרב לינטופ הציע שמלכות ישראל תוקם מחדש על ידי שימוש בטכנולוגיה מודרנית, כפרסום והפצת ספרים שיאחדו את העם. הוא האמין שהעם היהודי אמור להיות מומחה לטכנולוגיה מערבית מודרנית, לצד חזרתו למסורת אבותיו. הרב לינטופ השווה זאת ליפנים - עם שהוא ראה כמבודד מבחינה גאוגרפית ותרבותית מהמערב - שמרו על אופיים המזרחי הייחודי תוך כדי התחדשת טכנולוגית, ואף ניצחה את רוסיה במלחמת רוסיה-יפן בשנת 1905.
מחיבוריו
הרב לינטופ חיבר מספר ספרים ומאמרים ארוכים:
- פתחי שערים, ווילנה, 1881. על התלמוד.[7]
- ילקוט אבני אמונת ישראל. פורסם בשנת 1895.[8][12]
- מאמר בניין האומה פורסם בשנת 1906 ובשנת 1908.[11][13]
- חשבונו של עולם, פורסם בשנת 1912.[10]
- "מעז יצא מתוק" - פורסם בהפלס (ירחון) שנה א' 1901 תרס"א עמ' 39–44.
בשנות המאה ה-21, עובדו חלק מכתביו של הרב לינטופ ופורסמו כתבים נוספים, בהם:
- קנאותיה דפינחס[14] שערך הרב בצלאל נאור, מתמקד במכתב שכתב הרב לינטופ בשנת 1909 לרבי אברהם יצחק הכהן קוק וטרם פורסם.
- שנות דור ודור (חלק ד)[15] שנכתב על ידי ראובן דסלר, מכיל שני מכתבים משמעותיים מאת הרב לינטופ לרב קוק בערך מהשנים 1907 ו- 1909. (בספר אגרות הראי"ה ישנם תשובות ומכתבים שכתב הרב קוק אל הרב לינטופ.)
אודותיו
בצלאל נאור טען בחיבור שערך "קנאותה דפינחס" כי "הרב לינטופ היה אחד משלושת המקובלים הליטאיים הגדולים בליטא בתחילת המאה העשרים: רבי שלמה אלישיב, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ורבי פנחס הכהן לינטופ".[4]
תלמידו מנחם מנדל פרידן ציין כי הרב לינטופ היה "חריף ובקיא בכל אוצר המשפט העברי, ידע כמעט את כל התלמוד בעל פה, למד פילוסופיה ורעיונות מתקדמים, והיה אדוק וקנאי."[6]
קישורים חיצוניים
- רשימת רבני בירז' שבליטא, ליטביקסיג.
- דור רבניו וסופריו חלק ד באתר היברובוקס
- פורום אודותיו באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ אהלי שם, באתר היברובוקס
- ^ Shapiro, Marc B. (21 בנובמבר 2015). "Maimonides and Prophecy, R. Pinhas Lintop, R. Jose Faur, and More Examples of Censorship". The Seforim Blog.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ספר "קנאותיה דפנחס" עמ' 7.
- ^ 4.0 4.1 קנאותיה דפינחס, אורות.
- ^ הרב קוק: איש חזון ופעיל, אורות.
- ^ 6.0 6.1 6.2 A Jewish Life on Three Continents: The Memoir of Menachem Mendel Frieden. תורגם ע"י Weissbach, Lee Shai. Stanford University Press. 2013. p. 182.
- ^ 7.0 7.1 פנחס בר' יהודה ליב הכהן, פתחי שערים, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ 8.0 8.1 פנחס בן יהודה ליב הכהן לינטופ, ילקוט אבני אמונת ישראל, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ הרב בצלאל נאור, הפסיכולוגיה, אורות.
- ^ 10.0 10.1 פינחס הכהן לינטופ, חשבונו של עולם, באתר היברובוקס.
- ^ 11.0 11.1 מאמר בנין האומה, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ פינחס הכהן לינטופ, ילקוט אבני אמונת ישראל, באתר היברובוקס.
- ^ פינחס הכהן לינטופ, מאמר בניין האומה, באתר היברובוקס.
- ^ פינחס הכהן לינטופ, קנאותיה דפינחס, באתר אוצר החכמה.
- ^ דסלר, רבי ראובן (2013). שנות דור ודור. Vol. חלק ד. ברוקלין, ניו יורק: ארטסקרול מסורה. pp. 414–437.
