רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מפילץ
ר' פנחס מנחם אלעזר יוסטמן
לידה תר"ח
פטירה י' בכסלו תרפ"א (בגיל 72 בערך)
צ'נסטוחובה
מקום קבורה צ'נסטוחובה
מקום מגורים גור, פילץ, וירשוב, צ'נסטוחובה
מקום פעילות גור, פילץ, וירשוב, צ'נסטוחובה
תחומי עיסוק תנ"ך, ש"ס, חסידות
רבותיו ר' מנחם מנדל מקאצק ר' יצחק מאיר אלתר חידושי הרי"ם מגור, ר' חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר, והשפת אמת מגור
חיבוריו "שפתי צדיק" על התורה. וחיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים
בת זוג הנדיל לאה, בת ר' אברהם מרדכי אלתר נכדת ה"חידושי הרי"ם"
אב בנימין אליעזר יוסטמן
אם צינא פעסא בת ר' יצחק מאיר אלתר מגור
צאצאים תשעה ילדים: 6 בנות ושלושה בנים
אדמו"ר פילץ, ענף של חסידות גור ה־ראשון
ה' בשבט תרס"הי' בכסלו תרפ"א

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז[1] תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק". אמו הייתה בתו של מייסד חסידות גור, ר' יצחק מאיר אלתרחידושי הרי"ם). לאחר פטירת השפת אמת מגור הנהיג חצר חסידית בפילץ.

קורות חייו

נולד בוורשה בשנת תר"ח לרבי בנימין אליעזר, חתנו של רבי יצחק מאיר מגור בעל ה'חידושי הרי"ם'. בשנת תרכ"ד נשא את בת דודתו הרבנית הנדיל לאה, בת דודו רבי אברהם מרדכי אלתר בן רבי יצחק מאיר מגור ואביו של רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל ה'שפת אמת'. חמיו רבי אברהם מרדכי נפטר לפני הנישואין, ורבי פנחס מנחם היה סמוך לאחר נישואיו על שולחן סבו.

לאחר פטירת סבו בכ"ג אדר תרכ"ו, היה מחסידיו של רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר רבי חנוך העניך, היה לחסידו של בן דוד וגיסו - רבי יהודה אריה לייב מגור. בגור התפרנס ממסחר ספר והיה גם מוציא לאור. העמיד בחנות אדם שהוא יכול היה לסמוך עליו, והוא עצמו למד רוב היום תורה וחסידות, ולעיתים היה נכנס לחנות. לאחר הטיש של ה'שפת אמת' בלילות שבת ומועדים, היו החסידים נכנסים אליו, והוא היה חוזר על דברי בן-דודו וגיסו עם תוספות משלו.

מסופר כי משחר נעוריו היה מתמיד גדול בלימודו, גם בהליכתו ברחוב ובשעות פנאי ראוהו כשפיו ממלמל דברי תורה[דרוש מקור].

באדמו"רות

לאחר פטירת ה"שפת אמת" בה' בשבט תרס"ה הוכתר כאדמו"ר על ידי חלק מחסידי בן דודו וגיסו לאחר הפצרות רבות, ועבר לפילץ שבה שימש כרב, הרב פנחס אליהו רוטנברג, מחסידי גור הגדולים שהיה ידוע כגאון וצדיק והיה מחסידיו של מייסד החסידות, רבי יצחק מאיר. מאוחר יותר עברה משפחתו לווירשוב ולבסוף לצ'נסטוחובה שבה נפטר.

היה בעל מידות טובות, והצטער מאד מכינויים שונים שהודבקו לאנשים, כגון "יוסי העיוור", "ראובן השחור" וכדומה, והיה רואה בהם כינויי גנאי שבגללם אפשר לאבד את החלק לעולם הבא[דרוש מקור]. כסבו, שאף כל ימיו לעלות לארץ ישראל, ובשבע הצוואות שכתב בשנותיו האחרונות הזכיר שאיפתו זו.

בשנת תרע"ב חלה מאד, והוסיף לעצמו את השם "אלעזר" כסגולה[2].

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בחודש ניסן תרע"ה, עבר לויירשוב עם בנו רבי חנוך גד.

נפטר עם צאת השבת לאחר סעודה שלישית, והלווייתו התעכבה עד יום שני עקב מחלוקת שהביאה לדין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, כאשר לבסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. על פי המסורת, כל אלה שפסקו לקוברו בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם תוך זמן קצר, שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאד שיקברוהו בפילץ. חוץ מ"שפתי צדיק" על התורה, כתב גם חיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו.

ספריו

קונטרס "הצוואה", תרפ"א.

ספר "שפתי צדיק" חמישה חלקים, עה"ת, תרפ"ה - תרצ"ט.

"שפתי צדיק" לחג השבועות, תר"צ.

ספר "מכתבי תורה ויראה", מכתבים, תשע"ד.

תקופת חייו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

משפחתו

רעייתו הולידה לו 6 בנות ושלושה בנים: הבנים הגדולים היו השלישי אחרי שתי בנות והשישי, והבן הצעיר הוא האחרון:

  • אסתר - נישאה לרב אברהם אבא בומץ וילדה לו שלשה בנים ושתי בנות.
  • חיה שרה - נישאה לרב יצחק מאיר מינץ וילדה לו בת בשם פייגה שנישאה לרב בנימין וייסקאל.
  • הרב יצחק מאיר יוסטמן - שם רעייתו רחל, שהולידה לו 5 בנות וארבעה בנים. כיהן כרב בצ'נסטוחובה. נפטר בשנת תר"פ.
  • ברכה - נישאה לרב יצחק מאיר אייבשיץ וילדה לו שתי בנות ובן.
  • פייגה - נישאה לרב חנוך הניך רוטבלט וילדה לו בן בכור ושמונה בנות ובן זקונים.
  • הרב אברהם מרדכי יוסטמן. היה רב בבלוינא. שם רעייתו רחל.
    • הרב בנימין אליעזר יוסטמן, חתנו של רבי מנחם מנדל אלטר. בנו הרב יעקב ישעיה יוסטמן, נשא לאישה את בתו של הרב שלמה יוסקוביץ, פייגה-דינה.
    • יהודית - נישאה לרב שלום אהרן קונשטט.
    • דבורה - נישאה לרב ישעיה זאב רוסאק.
  • פריידה-ראצֶה - נישאה לרב מאיר יוסקוביץ (אחד משלושת אחיו היה הרב שלמה יוסקוביץ, חתנו של האמרי אמת).
    • יהודה אריה לייב.
    • הנדל לאה - נישאה לרב יצחק מנחם מנדל אלתר שהיה בנו של רבי נחמיה אלתר (מאחיו של ה"אמרי אמת") והיו להם שלושה בנים.,
    • דינה - נישאה לרב שמעון נפתלי אלתר שהיה בנו של הרב יצחק-מאיר אלתר (בנו של רבי משה בצלאל אלתר) ופייגה בתו של ה אמרי אמת. היו להם שלושה ילדים, לאחד הבנים קראו יצחק מאיר.
    • רבקה - נישאה לרב יוסף שמחה בונם לוין שהיה בנו של הרב חנוך צבי הכהן לוין מבנדין ואחיו של הרב יצחק מאיר לוין וילדה לו בן אחד בשם יהודה אריה לייב.
  • רחל - בזיווג ראשון נישאה לרב דב בריש איינהורן מאמסטוב, בנו של הרב אפרים צבי איינהורן מאמסטוב שהיה גאון מפורסם ונודע כרבה של העיירה אמסטוב וכראש ישיבה שם. בזיווג שני נישאה ליחזקאל בידרמן.
  • רבי חנוך גד יוסטמן - צעיר הבנים והמפורסם בכולם. ירש את אביו כרבי מפילץ, והקים בצ'נסטוחובה את ישיבת "שפתי צדיק" על שם אביו ועמד בראשה. בהמשך היה רבה של העיירה ויילון. נספה בשואה בטרבלינקה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיר עיני הגולה ח"ב עמ' מח
  2. ^ זיידמן, נתן נחמיה (תשע"ה) מכתבי תורה ויראה להרה"ק פנחס מנחם יוסטמן מפילץ. עמוד 247 - 248. מסת"ב 978-1-4951-4228-4.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0