רבי חנוך הניך הכהן לוין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חנוך הניך הכהן לוין
קברו של הרב חנוך הניך מאלכסנדר
קברו של הרב חנוך הניך מאלכסנדר
לידה ה'תקנ"ח
ממלכת פרוסיה (1750-1801)ממלכת פרוסיה (1750-1801) לוטומיירסק, ממלכת פרוסיה
פטירה י"ח באדר ב' ה'תר"ל (בגיל 72 בערך)
האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) אלכסנדר לודז', האימפריה הרוסית
האדמו"ר מגור
אדמו"ר

רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק. שימש כאדמו"ר מאלכסנדר במשך ארבע שנים, לאלפי חסידי גור בתקופה שבין פטירת רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון מגור, לכהונת נכדו, רבי יהודה אריה ליב אלתר.

ביוגרפיה

נולד בשנת תקנ"ח (1798) לרבי פנחס הכהן, רב בלוטומירסק הסמוכה ללודז' ובן למשפחת רבנים עתיקה שהתייחסה למהרשש"ך. שם משפחתו, שאטין. הוחלף מאוחר יותר ללוין. שמו ניתן לו על שם אבי אמו. אביו היה מתנגד חריף לחסידות, אך חנוך הבן הושפע מאחד ממלמדיו בילדותו ונמשך כבר מאז לחסידות. התארס בסביבות גיל 13 לבתו של יעקב יאקיל מעשירי פשיסחה, וכעבור כשנתיים התחתן והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה.

דבק ביהודי הקדוש מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו המשיך לנסוע לרבי מנחם מנדל מקוצק כשעדיין ישב בטומשוב וגם רבי חנוך הניך היה מתלמידיו. ב-1830 הוא תמך במרד הפולני ועקב כך הוצרך לשנות את שמו משאטין ללוין. באותה תקופה התמנה רבי חנוך הניך לרבנות העיר אלכסנדר. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת תרי"ט הצטרף לרוב חסידי קוצק שקיבלו את הנהגתו רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר הראשון מגור.

כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו לפניו[1] ואילו נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל ה"שפת אמת", היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו אלכסנדר שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד וגם כתב את תורתו[2]. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את העלייה לתורה השמורה לאדמו"ר ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו. רבה של קראקא רבי שמעון סופר, בן החת"ם סופר כותב אליו כחסיד לרבי וגם מזכיר את עצמו ושם אמו בסוף מכתבו.

במהלך חייו שימש רבי חנוך הֶנִיך ברבנות הערים נובידבור ופרושניץ.

נפטר ביום י"ח באדר ב' תר"ל (1870). בנו היחיד יחיאל אפרים פישל הכהן לוין (18221894) לא המשיך את דרכו באדמורו"ת. נינו הוא רבי חנוך צבי הכהן לוין רב העיר בנדין ומראשי אגודת ישראל.

לחסידות אלכסנדר אין קשר לרבי חנוך הֶנִיך מלבד העובדה שמקורה באותה העיר, ושבית המדרש הגדול נמכר להם.

תורתו

מלבד דרשה אחת לשבת שובה ותשובות אחדות לא הותיר אחריו כתבים, אך רבים מדבריו נרשמו בידי חסידיו ומצוטטים רבות. תורותיו לוקטו בספר "חשבה לטובה", והוצאו לאור בפיעטרקוב ה'תרפ"ט. מהדורה נוספת ומורחבת יצאה בירושלים בשנת תש"נ. בפתח הספר מובאים דברי תורה שכתב ה"שפת אמת" משמו.

תלמידיו

לקריאה נוספת

  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ספר יד, הוצאת "המכון לחסידות", ירושלים תשי"ח.
  • יהודה ליב לוין, האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן, הוצאת מוסד הרי"ם לוין, ירושלים תשכ"ט. הוצאה מחודשת תשע"ט.

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


  1. ^ מאיר עיני הגולה, אות תלח.
  2. ^ מובא בספר חשבה לטובה