רבי רפאל ריס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רפאל ריס
מצבתו של רבי רפאל ריס בענדיגען שבשויץ
מצבתו של רבי רפאל ריס בענדיגען שבשויץ
לידה ו' בסיוון ה'תפ"ח
פטירה כ"ה באייר ה'תקע"ג
ענדינגען
מדינה שוויץ
תקופת הפעילות ה'תקמ"הה'תקע"ג
רבותיו הפני יהושוע
צאצאים רבי אברהם ריס רבי שלום חריף
חנוכיה של רבי רפאל ריס

רבי רפאל ריס הוא מכונה גם רבי רפאל האגענטאל (ה'תפ"ח, 1728 - כ"ה באייר ה'תקע"ג, 1813) היה רבה של הגנטל-לה-בה, ראש ישיבה, ואב"ד שווייץ.

ביוגרפיה

נולד לרבי אברהם ריס בהגנטל-לה-בה (אנ') באלזס שבצרפת. למד אצל רבי שמואל זאנויל ווייל, לאחר מכן גלה לפרנקפורט ללמוד אצל רבי יעקב יהושע פלק (בעל הפני יהושע) אצלו למד גם קבלה.

נישא למרים בתו של רבי אליקים געצל לעווי[1], ועבר לגור אצל חותנו[2]בהגנטל-לה-בה. בשנת ה'תקי"ח נפטר רב העיר רבי אברהם דרייפוס, ובני העיר מינו את רבי רפאל לרב במקום, שם גם ניהל ישיבה[3].

בשנת ה'תקמ"ה החל לכהן כרב בענדינגען ולנגנאו שבשווייץ. הוא ניהל את שתי הקהילות בו זמנית וכיהן כפוסק ואב"ד בערים אלו, וכן עמד בראשות הישיבה המקומית. בנוסף הוא הנהיג גם את קהילת דיהנגנא הסמוכה[4]. הוא עסק גם בחכמת הנסתר.

כשנתיים לפני פטירתו, בשנת ה'תקע"א, חלה מאוד, וביקש מבנו אייזיק לעזור לו בענייני הקהילה. כשנה לאחר מכן הכין את בנו אברהם למלא את מקומו. נפטר בכ"ה באייר ה'תקע"ג, והוספד על ידי רבנים מרבני דורו, ביניהם רבי צבי הירש הורוביץ. נקבר בבית קברות בעירו ענדיגען. מקום קבורתו נודע כמסוגל לישועות[5].

רבי רפאל כתב הרבה חידושי תורה, אך כולם אבדו מלבד פיוט אחד לשמחת תורה.

משפחתו

  • בתו בילא - נישאה לרבי אייזיק בלום, בנם הוא אהרון ריס. הוציא לאור את פיוטו של רבי רפאל לשמחת תורה
  • בתו רעכל - נישאה לרבי שלום חריף (ראש משפחת אולמן).
  • בנו רבי אברהם - כיהן ברבנות בשלש קהילות במחוז שווארצולאד, ובה'תקנ"ז נתמנה לאב"ד שווארצולאד. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בענדינגען-ולנגנאו
  • בנו רבי יצחק - עמד לימין אביו[דרושה הבהרה]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ששימש כ'גובה הקהילה' בהגנטל-לה-בה
  2. ^ במקום הולדתו
  3. ^ לאחר עזיבת רבי רפאל בשנת ה'תקמ"ה מונה רבי אשר בלאך לכהן כרב במקום
  4. ^ בפיוט שחיבר לשמחת תורה חתם את שמו בראשי החרוזים '''רפאל בן אברהם חונה פה ענדיגן לענגלויא דיהנגנא'''
  5. ^ מכון דברי ר"ש, ציונו הקדוש - מקום מסוגל לישועות, אוצרות מהר"ש חריף, באתר אוצר החכמה