יצחק צבי רצרסדורפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק צבי רצרסדורפר
יצחק צבי רצרסדורפר.png
לידה ה'תר"י
פטירה כ"ד בשבט ה'תרע"ה (בגיל 65 בערך)
מקום קבורה בית החיים הישן בפרשבורג
מקום פעילות אנטוורפן, ירושלים
השתייכות יהדות הונגריה
רבותיו הכתב סופר, רבי יוסף חיים זוננפלד

רבי יצחק צבי רַצֶרסדוֹרפֶרכתיב יידי: ראטצערסדארפער; ה'תר"יכ"ד בשבט ה'תרע"ה) היה מייסד הקהילה החרדית באנטוורפן, מייסד שכונת בתי אונגרין בירושלים ומתומכיו הבולטים של כולל שומרי החומות.

ביוגרפיה

נולד בפרשבורג לרבי אברהם ומאטיל לבית פפנהיים. בצעירותו למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר, שם התיידד עם רבי יוסף חיים זוננפלד[1].

בשנת ה'תרל"ג נשא את מרים בתו של רבי דוד אולמן. לאחר נישואיו עבר להתגורר בווינה, שם נולדו לו שלשה ילדים.

בשנת ה'תרל"ז השתלב בעסקי אבני חן ויהלומים. לצורך עסקיו נסע לעיתים תכופות מביתו בווינה לאנטוורפן וללונדון. עקב קשיי הנסיעות, בשנת ה'תר"מ עבר עם משפחתו לאנטוורפן[2].

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשגרמניה ואוסטריה כבשו את בלגיה ברח יחד עם רבים מתושבי אנטוורפן להולנד. כמה שבועות לפני פטירתו יצא לפרשבורג ומייד לאחר מכן לוינה שם נפטר. הלוויתו נערכה בווינה ולאחריה הועבר ארונו לפרשבורג, שם נערכה לו הלוויה שלוותה בכבוד רב[3]. על פי צוואתו לא נכתבו על מצבתו שבחים[4].

באנטוורפן

כשאביו שמע על כך שבנו עבר לאנטוורפן, הוא הצטער מאוד וחשש לו, כיוון שבאותם ימים לא היה באנטוורפן כל בסיס תורני. באגרת ששלח לו אביו כתב”חוששני ששם בעיר הנידחת לא תוכל אתה וביתך להחזיק מעמד ותסורו ח"ו מן הדרך הישר”[5].

בעצת אביו, הם שאלו את רבי חיים סופר, שמתחילה התנגד באומרו: ”היאך עלה ויעלה על דעתך לילך ולקבוע דירתך במקום שאין מקוה טהרה מצויה לבני ולבנות ישראל, אשר זה הוא המקור ויסוד האמונה ויהדות, 'מקוה ישראל ה'', ואין איש שיושב על מדין שישתדל שיהיה שם שו"ב מומחה ובשר כשר ולהורות בכל ענייני כשרות ויהדות, ואיך תגדל שם את בניך לתורה ולעבודת ד', ואת בנותיך לצניעות וליראת שמים, שיהיו מוכשרים וראויים להינשא לבחורים מופלגים בתורה וביראה וכדומה, ולהיות יושב שם יחיד במקום שאין יהודים מצויים.”[6]. לחששותיהם של אביו ורבי חיים סופר, ענה להם רבי יצחק במכתב ארוך בו כתב כי כל ענייני הכשרות והיהדות יפתרו, כשיקח בינתיים מוצרים מאמסטרדם[7] והתחייב לייסד קהילה יהודית במקום:

ועל העתיד אני מקבל על עצמי בתקיעת כף ואפילו בשבועה, שמראשית כל אשתדל בכל מאמצי כחי ובכל יכולתי ושלא יזוז ממחשבתי אפילו רגע, לייסד קהילה קדושה מיראי ד', ולקבל במוקדם האפשרות איש על העדה, רב ת"ח איש צדיק וישר, אשר על פיו יצאו ויבואו כל עניני יהדות

כפי הבטחתו, החל להביא משפחות של תלמידי חכמים למקום על מנת לפתח בעיר חיים רוחניים. כן הביא שוחט למקום, והקים בית כנסת. לאחר שלש שנים, בשנת ה'תרמ"ג לאחר ביסוס הקהילה הביא את רבי נח צבי אולמן לכהן כרב העיר. במשך חייו התקרב לחסידות בעלז, נקשר מאוד באדמו"רים רבי יהושע רוקח ומהרי"ד מבעלז והיה נוסע מדי שנה לחג השבועות לשהות בחצר החסידות. כמו כן, היה בקשר קרוב עם רבי חיים סופר[8] ובהמשך גם עם בנו רבי יוסף צבי.

תמיכה בקהילות יהודיות

רבי יצחק תמך רבות בקהילות היהודיות שבהונגריה וארץ ישראל. כך היה שולח מדי חודש סכומים הגונים לידידו הוותיק רבי יוסף חיים זוננפלד בכדי לתמוך ביהודי ארץ ישראל, וסייע רבות לביסוס היישוב היהודי בארץ, ובפרט בביסוסו של כולל שומרי החומות.

בשנת ה'תרנ"א ייסד ובנה את שכונת בתי אונגרין בירושלים[9]. מסופר, כי רבי יצחק צבי רצה מלכתחילה לתרום 29,000 פרנק לבניית דירות בעיר העתיקה, אך רבי יוסף חיים אמר לו שתרומה כזו תביא להקלה קטנה בלבד, אך אם ברצונו לתמוך באברכים ולעזור לביסוסם היישוב, מוטב שיקנה חלקת קרקע גדולה מחוץ לחומות באותו המחיר. ההצעה מצאה חן בעיניו, והוא רכש שטח עליו נבנתה שכונת בתי אונגרין, ובנוסף לכך רכש עשר דירות בתוך העיר העתיקה, כתכניתו הראשונה.

באחד מביקוריו בארץ תרם סכום גדול לכולל שומרי החומות לבניית "בית הכנסת אוהל יצחק", על שמו, בעיר העתיקה: הקומה התחתונה[10] שימשה למניין בנוסח ספרד ובעליונה[11] התפללו בנוסח אשכנז. בית הכנסת נחרב לאחר 1948, ונשאר בחורבנו גם לאחר מלחמת ששת הימים, עד 1993, אז נמכר לעמותת 'ידידי אוורסט האמריקנים'. לדרישת משפחת רצרדורפר, יורשי התורם, ניתבו המוכרים את כספי המכירה לבניית בית הכנסת "אהל יצחק צבי", על שם התורם המקורי, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

קישורים חיצוניים

משפחתו

  • בנו רבי שלמה זלמן
  • בתו ריקל – נישאה לרבי שלמה סופר, מחבר ספר 'זכרון לדוד'
  • בתו לאה

הערות שוליים

  1. ^ לימים רבה של ירושלים
  2. ^ גיליון אור הצפון כ"ט, עמ' נה
  3. ^ את ארונו רתמו לשש סוסים, כפי שהיה נהוג בהלוויות של אישים חשובים.
  4. ^ גיליון אור הצפון כ"ט, עמ' ס"ז - ס"ט
  5. ^ תולדות סופרים, עמ' ע"ו - ע"ז
  6. ^ גיליון אור הצפון כ"ט, עמ' נ"ח
  7. ^ שאינה רחוקה מאנטוורפן.
  8. ^ הקדמה לספר מחנה חיים .
  9. ^ שלאחר מכן קיבלה את השם 'נחלת צבי' על שם התורם.
  10. ^ ששמה היה 'בית יצחק'.
  11. ^ ששמה היה 'אוהל יצחק'.